בני יששכר, תשרי י׳:י״חBnei Yissaschar, Tishrei 10:18
א׳אשובה נא ואראה עוד לבאר טעם למצות יוצרנו אשר צונו לעשות זכר לעננ"י כבו"ד ולא עשה כן למ"ן ובאר. ונאמר ע"פ אשר הקדמונים פסקו להלכ' (והוא ע"פ דברי הספר"י) אשר מצות התשוב"ה על המזיד לא מהני רק לישראל לא עשה כן לכל גוי וכתבו בטעם ע"פ מה דקי"ל להלכה מלך שמחל ע"כ אין כבודו מחול והנה כתיב מלך אלקים על גוים מי לא ייראך מלך הגוים שהוא ית"ש לא נקרא עליהן רק בבחי' מלך. ומלך שמחל ע"כ אין כבודו מחול. משא"כ ישראל נק' בני"ם כמד"א בני"ם את"ם לה' אלקיכם (היינו סיבתכ"ם) ואנחנו עמוסים מני בטן כביכול והקב"ה נק' עלינו א"ב כמד"א אתה י"י אבינו וכו'. ואב שמחל ע"כ כבודו מחול (עמש"ל במאמרי התשובה בפ' שובה ישראל) והנה בכדי להוכיח לכל באי עולם ונתקבלה תשובותינ"ו כי א"ב שמחל ע"כ כבודו מחול צונו הש"י אחר עבור ימי התשוב"ה ליקח ביום הח"ג הקדוש הזה ד' מינים ואלו הד' מינין אין שום שליטה לשר עליהן רק כביכול הש"י בעצמו (כן כתבו הקדמוני') א"כ אלו הד' מינין נק' שרביטו של מלך וזה הורא' שאנחנו נק' בני"ם והש"י נק' עלינו א"ב דאלת"ה ותאמר שאנחנו עבדי' והש"י נק' עלינו מל"ך הלא אסור להשתמש בשרביטו של מלך והאיך צונו ליקח אלו הד' מינין שהן נק' שרביטו של מלך מטע' הנ"ל אלא ע"כ מדאנחנו משתמשין בשרביט. הוראה ועדות הוא שאנחנו בני"ם והוא ית"ש אבינ"ו ונתקבלה תשובותינ"ו כי א"ב שמחל ע"כ כבודו מחול. כ"כ הרב הגדול מ' חיד"א זלה"ה בטעם הד' מינין:
1
ב׳ממילא לפ"ז אנן נמי נימא. במצות סוכה כתיב. והענן מלא את המשכן וכן כתיב בבנין בית עולמים בימי שלמה והענ"ן מלא את בית י"י. אז אמר שלמה י"י אמר לשכון בערפ"ל (שהוא ענ"ן) וכ"כ ומשה נגש אל הערפ"ל אשר שם האלקים וכ"כ ויט שמים וירד וערפ"ל תחת רגלי"ו א"כ כביכול הענ"ן והערפ"ל נק' שרביט"ו. וסוסו כביכול והנה הושיב הוא ית"ש בעננ"י כבוד את ישראל. הרי משתמשים בשרביט"ו וסוס"ו כביכול מזה מוכח שישראל נקראי' בני"ם והש"י למו א"ב. וע"כ ממתנו' מ"ן ובא"ר נהנו גם הערב ר"ב משא"כ מן עננ"י כבוד לא נהנו כי הענ"ן פלט אותם כמש"ל בשם הרב החסיד מ' יהודא חאביליי להיות הענ"ן שרביטו של מלך ואינם רשאים להשתמש בשרביטו של מלך כישראל שנק' בני"ם. והנה צונו הש"י בימים ההם בזה"ז מצות סוכ"ה למען ידעו דורותיכ' כי בסוכות הושבתי וכו' ומוכח דנק' בני"ם נתקבל' תשובתם וזה שסיים אני הו"י אלקיכ"ם היינו סיבתכ' העמוסים מני בטן כמד"א בנים אתם לי"י אלקיכ' וא"ב שמחל ע"כ כבודו מחול לא עשה כן לכל גוי:
2