בני יששכר, תשרי י׳:י״טBnei Yissaschar, Tishrei 10:19
א׳מדרש פליא' (הובא בס' כסף נבחר) וז"ל איוב הי' קור' תגר על היסורין עד שהראהו הקב"ה דפנות הסוכ"ה שתים כהלכתן ושלישית אפי' טפח עכ"ל יש לפרש ע"פ שכתבו הראשונים (ומעין זה בס' בעל עקיד') בפסוק הנה טפחו"ת נתת ימי. רמז ימי האדם נרמזי' בטפחות הסוכ"ה כל עניני עסקי העולם שהאדם מתעסק בהן. הלא המה נחלקים לג' חלקים (טע"ם יתייהיב להון) ט"וב ע"רב מ"ועיל כידוע והנ' החלק הטו"ב והמועיל ישתמש בהם האד' כל צרכו. אבל חלק הער"ב לחיך ואינו לא טו"ב ולא מועיל מהראוי לאדם הנלבב להתרחק ממנו ולא יקח ממנו רק ההכרח לזה בא רמז הסוכ"ה אחר התשובה אשר חטא האדם ונמשך אחר הער"ב בעוה"ז: והנה שב אל י"י בימי התשוב"ה. הנה נתן לנו אז הש"י מצות סוכ"ה לרמוז להאדם שלא ידמ' האדם את עוה"ז לעיקר הבית רק כאורח נטה ללון באהל כסוכ"ה בכרם ע"כ שיעור הסוכ"ה ז' טפחים בגובה עשר' טפחים הרי ע' טפחים רמז ימי שנותינו בהם שבעים שנה הוא הנרמז הנה טפחו"ת נתת ימי. והנה המצוה הוא בדפנות שתים כהלכתן ושלישית אפ' טפ"ח רמז על ג' חלקי עסקי עוה"ז טוב ומועי"ל יתנהג עמהם כהלכתן ושלישית היינו נגד חלק הער"ב די אפי' טפ"ח היינו לא ישתמ' ממנו רק ההכרחי ולא יחוש ליסורי עוה"ז שאינם ערבי"ם עליו רק ביודע"ו שהם מועילי"ם לנפש לכפרת עונותיו וכיוצא יקבלם בסבר פנים יפות ובזה תתבונן פי' המדרש איוב הי' קורא תגר על היסורין עד שהראהו הקב"ה דפנו"ת הסוכ"ה ב' כהלכתן ושלישית אפי' טפ"ח ודי בזה:
1