בני יששכר, תשרי י׳:כ׳Bnei Yissaschar, Tishrei 10:20
א׳ישובו יושבי בצל"ו יחיו דג"ן ויפרחו כגפן וכו' הוא הנאמר בפ' התשוב' דהושע הנה להתבונן מהו היושבים בצל"ו הם ישובו וגם מהו הבטחת דג"ן וגפ"ן דייקא להשבי' והנראה ע"פ מ"ש כבוד הרב הקדוש גאון ישראל וקדושו בעה"מ ס' קדוש"ת לו"י זצק"ל על מה שדרשו חז"ל בפסוק ולקחתם לכם ביום הראשון ראשון לחשבון עונות ואמר דהנ' רז"ל רמו מתניתא אהדדי מה דתנו רבנן גדולה תשובה שזדונות נעשי' להם כשגגות ובמ"א אמרו זדונות נעשי' להם כזכיות וניחא להו כאן בעוש' תשוב' מירא' (נעשים כשגגות) וכאן מאהב' נעשים כזכיות כל עביר' שעש' יוחשב לו בחושבן כמצות ולפ"ז הנה בימים הקדושים ר"ה ועשי"ת ויוה"כ ימים הנוראים מאימת הדין הנפש תבחול. הנה ישראל עושין תשובה מירא' ונעשין הזדונות רק כשגגות ואח"כ הנה ישראל עוסקין בחג בסוכ' וד' מינים לעבוד בהם הש"י בשמח' זמן שמחתינ"ו הנה זה נק' תשוב"ה מאהב"ה הנה מחשבין את העונות כמה וכמ' היו בכדי למנותם במנין המצות לזכיות ע"כ יום הראשון של ח"ג נק' יום הראשון ראשון לחשבו"ן עונות ע"כ דברי קדשו:
1
ב׳והנה קיי"ל בכל הברכות שתקנו חז"ל על כל דבר פרטי' הגם דברכת שהכל נ"ב הוא ברכ' כוללת עכ"ז לכל דבר החשוב תקנו ברכ' פרטיית פרי האדמ' פרי העץ פרי הגפן והנה קיי"ל דכל הפירות אין להם חשובות הברכות הפרטות רק כשהם בעינייהו אבל אם נשתנו מכמות שהיו ואינו ניכר מציאת הראשון הנה אשתנו לגריעותא ואבדו חשיבותן וברכתן שהכל משא"כ דג"ן וגפ"ן אם נשתנו נשתנו למעליותא ונתעלו במעלת הברכו' מיוחדות המוציא למ"ה (לדגן) ובורא פה"ג (לגפן) וזהו מה שיש לפרש בדברי הנביא ישובו (בתשוב') יושבי בצל"ו (היינו בצל"א דמהימנות"א צל סוכה דאז הוא התשוב"ה מאהב' ואשתנו למעליותא לתוספת טובה וברכ' על כן) יחיו דג"ן ויפרחו כגפ"ן דהנהו בי תרי כי הדדי דמיין אשר שינוים גורם להם תוס' עילוי כן התשוב"ה מאהב' שמתהפכין הזדונות לזכיות סחרה ואתננה קדש. הבן הדברים:
2