בני יששכר, תשרי י׳:כ״אBnei Yissaschar, Tishrei 10:21

א׳בגמ' סוכה דף ל"א ע"א ההוא סבתא דאתאי לקמי' דר"ג א"ל ריש גלותא וכולהו רבנן דבי ר"ג בסוכ"ה גזול' יתבו צווחא ולא אשגח בה ר"ג. א"ל אתתא דהו"ל לאבוהא תלת מאה ותמני סרי עבדי צווחא קמייכו ולא אשגחיתו בה א"ל ר"ג פעותא היא דא אין לה אלא דמי עצים בלבד ע"כ ופרש"י לאבוהא לאברהם אבינו יליד בית ג' מאות וי"ח עכ"ל. מהראוי להתבונן בדברי האש' הזאת למה ייחס' א"ע אחר א"א במקום הזה וגם גודל' מעלת א"א במה שהי' לו שי"ח עבדי' ואם היא שלא בהשכל דברי' למה הביאו חז"ל דברי' בגמ' ונראה לפרש דברי' בדברי חכמ' והוא ע"פ מה שפירשתי בפסוק הנאמר בהגר ותשלך את הילד תחת אחד השיחי"ם למה משמיענו שהשליכ' אותו תחת אחד השיחי"ם אבל לדעתי היא דהנה אברהם אבינו בצאתו למלחמ' לקח עמו שי"ח עבדים כמבואר בתור'. עין במג"ע הוא להורות על זכות ג' אבות ג' רגלי המרכב' ג' קוי"ן. אברהם ק"ו החסד יצחק ק"ו הדין יעק"ב ק"ו הרחמים ונחמד הדבר לדעתי דהנ' הי' זה בשע' שיצ' להציל את לוט שהי' בו ניצוצי המלוכ' של דוד רגל רביעי הבן. עכ"פ בעבור זה לקח שי"ח עבדים להורות על ג"פ ק"ו בגימ' שי"ח והנה הגר כאשר ראת' את ישמעאל בסכנ' השליכ' אותו תחת אחד השיחי"ם להורות. לו יהי' שאין לו זכות כל הג' קוין כישראל שיצאו מיעקב שיש להם זכות כל הג' אבות שהם מרכב' לג' קוי"ן עכ"ז יש לו זכות אחד השיח"ם היינו אחד מן השי"ח ק"ו אחד אברהם וכדאי הוא שישמע צעקתו בעת צרתו והנה שמע הש"י צעקתו וכמו שאמר המלאך להגר כי שמע אלקים אל קול הנער באשר הוא שם רצ"ל אע"פ שאינו אחוז רק בק"ו אחד באשר הוא שם כדאי היא שאשמע צעקתו והנה האש' הזאת מזרע אברהם יצחק ויעקב כאשר צעק' ולא נענת' אמר' בחכמ' אתתא דה"ל לאבוהא שי"ח עבדים להורות על ג' קוי"ן צווחא קמייכו. ולא אשגיחותו בה הלא ישמעאל נשמע צעקתו אע"פ שלא הי' לו אלא זכות ק"ו אחד הו' אברהם והבן:

ב׳וממוצא הדבר תשכיל עוד ותדע אמרו בזהר וי"י הולך לפניהם יומם בעמוד ענ"ן (דא אברהם) ולילה בעמוד אש (דא יצחק) ללכת יומם ולילה (דא יעקב) ועי"ש ענן הראשון נק' יומ"ם (ולא יום) יומא דכולהו יומי דכולהון כלילין ביה ע"כ יום הראשון דחג הוא י"ט (משא"כ אינך) הוא נגד ענן הראשון אברה' איש החס"ד דכליל כולהו והנ' באברה' כתוב הרימותי ידי אל י"י אל עליון וכו' אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך לא רצה להנות מן מה שאינו שלו. והנ' האש' הזאת כאשר צעק' שיושבי' בסוכ' גזול' והוא היפך מדת אברהם והנה סוכ"ה הוא זכר לעננ"י הכבו"ד דאזלי בזכות האבות כמבואר בזהר הנ"ל ואברהם כליל עימי' כל שאר הקוין יומא דכולהו יומי ע"כ אמר' כנ"ל הבן: