בני יששכר, תשרי י׳:כ״הBnei Yissaschar, Tishrei 10:25
א׳הפייטין יסד על מצו"ת סוכ"ה אשרי אנוש יעשה זאת יחשב לו כשמר כל התורה הזאת לא מצאתי מבואר זה בדברי חז"ל. אבל ע"פ דברינו הנ"ל יובנו הדברים דהנה כתב הר' הגדול מ' חיד"א ז"ל טעם למה נשתנו ונתעלו מצות הצדק"ה וג"ח מכל המצות אשר יזכה האדם אשר הש"י בעצמו כביכול יהי' סתר"ו ומגינו. דהנ' כתיב פזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד היינו כמו שאין עבירה מכבה תורה כי אין עבירה מכבה מצות הצדק"ה משא"כ שארי המצות יש יכולת ביד עבירה ח"ו לכבותה בקטרוג איזה מלאך מקטרג ולפ"ז כמו שאין יכולת ביד מלאך מקטרג לכבות המצוה של צדק"ה כן גם שכרה בלי שום שינוי רק ע"י הקב"ה בעצמו ופירש הרב הנ"ל בזה כוונת רז"ל שאמרו בשם ר"ח בר אבא עתיד הקב"ה לעשות צ"ל וחופה לבעלי מצו"ת (היינו צדק"ה שנק' סתם מצו"ה בירושלמי במדרשים) אצל בעלי תורה בג"ע דכתיב כי בצל החכמה צל הכסף. והכוונה כמו שבעלי תורה אין עבירה מכבה תורה כן בעלי הצדקה אין עבירה מכבה צדקה וכמו שאלו חוסים בצל כנפיו ית"ש כמו כן בעלי צדק"ה. והנה הסוכ"ה היא הוראה וזכר לעננ"י הכבו"ד להורות אשר הש"י בעצמו הולך לפני מחנה ישראל בלא שום אמצעי ע"כ המקיים מצות סוכ"ה יחשב לו כשמר כל התור"ה הזאת:
1
ב׳עפ"י הדברים הנ"ל לפי מה שמבואר דמצות דצדק"ה גורמת אשר הש"י בעצמו הולך לפני מחנ' ישראל ואינם נמסרים לשר הנה הוא כמבואר בפסוק והלך לפניך צדקיך וכבוד י"י יאספך ר"ל בכבודו ובעצמו כביכול וזה שיש לפרש ג"כ בפרשתא דיומא לזבולן אמר שמח זבולון בצאתך ויששכר באוהלך רצ"ל אתה זבולן כיון שיששכ"ר באהליך ואתה מפרנסו הנה בצאתך למסחר וכיוצא הולך לפניך הש"י כביכול בכבודו (בלי מסירה למלאך) הנה מזה בא שמח"ה וכמש"ל טעם למה אומרים זמן שמחתינ"ו:
2