בני יששכר, תשרי ב׳:ו׳Bnei Yissaschar, Tishrei 2:6
א׳במדרש אמר משה לפני הקב"ה. רבש"ע כשתהא רואה בניך בצער ואין מי שיבקש עליהם רחמים. מיד ענה אותם. א"ל הקב"ה משה חייך בכל שעה שיקראו אותי אני אענה אותם. דכתיב כי"י אלקינו בכל קראנו אליו עכ"ל. הדקדוקים רבו (עיין בס' בינה לעתים) א' הרי משה ביקש כשלא יהיה מי שיבקש עליהם רחמים. אעפ"כ יענה אותם הקב"ה. והש"י השיבו כשיקראו אותי אנ"י אענה. ובזולת קריאה לא ב' מהו הלשון הזה שאמר משה מי"ד ענה אותם. ג' למה אמר הש"י אנ"י אענה אותם תיבת אנ"י מיותר. ונ"ל עפ"י מה שקבלנו כשהאד' מתיירא להתפלל מחמת שחושש פן בבואו להתפלל יבואו המקטריגי' לקטרג על תפלתו אם ראוי זה האיש שתקובל תפלתו. וח"ו עי"ז יבואר פנקסו אזי יותר טוב לספר שבחו של מקום בנידון המצטרך. דהיינו אם יצטרך להתפלל על רפואה לא יתפלל דרך תפלה תיכף רק ישבח דרך שבח להבורא עולם שהוא רופא חולים. ובמחשבתו יכוין להמשיך רפואה להנרצה והבורא עולם היודע תעלומות לב (משא"כ המלאכים) הנה הוא יעשה בקשתו והטעם הוא כיון דמזכיר שבח הבורא שהוא פועל הישועה הזאת מי הוא שיקטרג על הדבר הזה הנה כל המלאכים מסכימים. והקב"ה עושה כפי מחשבתו של המשבח להמשיך ישועה להנרצה ולדעתי זה שתקנו חז"ל (למדוהו מן המקרא) לעולם יסדר אדם שבחו של מקום תחילה ואח"כ יתפלל דכיון שמסדר שבחו של מקום למשל כשמשבח את הבורא שהוא רופא חולים הנה כל המלאכים עונים אמן ומסכימים לשבח הלזה. הנה הגם כשאח"כ יבא המבקש לבקש ברחמים על הרפואה במו פיו שוב לא יקטרגו המלאכים דהוה ח"ו כנוגע בכבוד המלך ובשבחו כאשר ירצו ח"ו למנוע הרפואה אשר זה כרגע שבחוהו שהוא רופא חולים. והנה להיות הש"י יודע אשר שוב לא יקטרגו המלאכים. גם בעת הבקשה הנה הוא ית"ש עונהו גם בטרם יקרא בתפלה ובקשה. רק עונהו מקודם ובטרם יקרא היינו בעת סידור בשבח. וזה שביקש משה רבש"ע כשתהא רואה בניך בצער ואין מי שמבקש עליהם רחמים (דהיינו שאין מי ראוי לבקש עליהם רחמים שלא יתיירא מן המקטריגים) מי"ד ענה אותם (היינו מיד בסידור השבח קודם התפלה ובזה ידוקדק נמי לשון ענ"ה אות"ם דקשה במקום שאין קריאה לא תצדק עני'. אבל היא קריאה נעלמת בסידור השבח) וזה שהשיב לו הש"י בכל שעה שיקראו אות"י (היינו אותי בלבד היינו בעת סיפור השבח קודם הבקשה. וכוונת המספר בשבח ג"כ במחשבה על המבוקש. וזה אינו מכיר בקריאה הזאת רק הבורא ית"ש) אני אענה אותם כי אני הוא היודע תעלומו' שהנרצ' הוא למסד' השבח להיות' נעזרי' בדב' המצטרך לה' והבן:
1
