בני יששכר, תשרי ג׳:ה׳Bnei Yissaschar, Tishrei 3:5
א׳דרוש ג
ירושלמי א"ר סימון כתיב רבות עשית אתה י"י אלקי נפלאותיך וכו' לשעבר רבות עשית אתה וכו' מכאן ואילך נפלאותיך ומחשבותיך אלינו. והנה אין מן הצורך להאריך כי הענין אינו מובן כלל. עיין בעין יעקב וביפ"מ פירושיהם ולדעתי יתפרש הענין בסוד ר"ה ענין התפילות והתקיעות הנה למתבונן בכתב מר"ן האריז"ל יראה אשר ברא"ש השנ"ה חוזר הכל בעולמות לקדמותו כעין בריאת העולם ובפרט תבין הענין בבנין המלכו"ת (ממליכין אלקי עול"ם ב"ה וב"ש) וידוע סוד הדבר נמסר לישראל ע"ק בענין מצות השופר בסוד עורו ישינים מתרדמתכ"ם. כאשר נחה רוח י"י על הרמב"ם ז"ל. ואמר בטעם השופר שהוא לעורר הישינים ויציבא מילתא דנא ע"פ דרך האמת לעורר מהשינ' מקבלת המוחין מחדש כנודע והכל נעשה ע"י מעשינו. בריאת העולם ממש מחדש ע"י התעוררות השופ"ר. והוא הנרמז בתורה יום תרועה יהי'. דהנה קודם ביאת ישראל הנה היתה פעולת היום בכל שנה נעשית מעצמה על ידיו ית"ש ואח"כ כאשר נתן לנו הש"י את תורתו. יום תרוע"ה יהי' לכ"ם כאלו ממש בעצם כל מעשי התחדשות העולמות נעשה על ידינו. ותעמיק עוד יום תרוע"ה לשון רו"ע התרועעה הארץ היינו נסיר"ה נסירת המלכו"ת (נקרא הארץ) הנה הפירוש יום הנסיר"ה יהי' לכם ע"י מעשיכם. וכן י"ל יום תרוע' לשון ריעות וחיבור. התחלת מעשה לקרב ולהגיש החיבור פב"פ הוא יהי' לכ"ם הכל תלוי במעשיכם. והנה אתה רואה לפ"ז פעילת היום להתהוות בריאת עולם מחדש הוא ע"י מעשינו ואיך הי' קודם שקבלו ישראל את התורה. הנה הי' עושה הש"י בעצמו כביכול הפעולה הזאת בכל שנה ושנה והספיק מחשבתן של ישראל כמו בשעת בריאת העולם שהספיקה מחשבתן של ישראל לאיתערותא כשאמרז"ל ישראל עלו במחשבה שיגרמו הם כל הפעולת במעשיהן. הספיקן מחשבתן למ"נ קודם עשייתן וכהיום שנגמרה עשייתן הנה נתגלה שגם מחשבתן של ישראל הצליח' לפעולה. הבן הדברים. ז"ש ר' סימון רבות עשית אתה י"י אלקי לשעבר אתה בעצמך עשית. ואמר י"י אלקי. להיותך אלקי. היינו סיבתו. וידעת בידיעתך שבהמשך הזמן אעשה רצונך במצותיך לגרום התחדשות העולמית בכל שנה. מכאן ואילך הנה נתוודע כי נפלאותיך (וגם) מחשבותיך (מאז מקדם קודם ביאתו לעולם הבא) אלינו הבן הדבר שאמר דוד דייקא הפסוק שהוא מרכבה למלכות ונפשו יודעת מאד ענין פעולת ישראל ביום זה:
ירושלמי א"ר סימון כתיב רבות עשית אתה י"י אלקי נפלאותיך וכו' לשעבר רבות עשית אתה וכו' מכאן ואילך נפלאותיך ומחשבותיך אלינו. והנה אין מן הצורך להאריך כי הענין אינו מובן כלל. עיין בעין יעקב וביפ"מ פירושיהם ולדעתי יתפרש הענין בסוד ר"ה ענין התפילות והתקיעות הנה למתבונן בכתב מר"ן האריז"ל יראה אשר ברא"ש השנ"ה חוזר הכל בעולמות לקדמותו כעין בריאת העולם ובפרט תבין הענין בבנין המלכו"ת (ממליכין אלקי עול"ם ב"ה וב"ש) וידוע סוד הדבר נמסר לישראל ע"ק בענין מצות השופר בסוד עורו ישינים מתרדמתכ"ם. כאשר נחה רוח י"י על הרמב"ם ז"ל. ואמר בטעם השופר שהוא לעורר הישינים ויציבא מילתא דנא ע"פ דרך האמת לעורר מהשינ' מקבלת המוחין מחדש כנודע והכל נעשה ע"י מעשינו. בריאת העולם ממש מחדש ע"י התעוררות השופ"ר. והוא הנרמז בתורה יום תרועה יהי'. דהנה קודם ביאת ישראל הנה היתה פעולת היום בכל שנה נעשית מעצמה על ידיו ית"ש ואח"כ כאשר נתן לנו הש"י את תורתו. יום תרוע"ה יהי' לכ"ם כאלו ממש בעצם כל מעשי התחדשות העולמות נעשה על ידינו. ותעמיק עוד יום תרוע"ה לשון רו"ע התרועעה הארץ היינו נסיר"ה נסירת המלכו"ת (נקרא הארץ) הנה הפירוש יום הנסיר"ה יהי' לכם ע"י מעשיכם. וכן י"ל יום תרוע' לשון ריעות וחיבור. התחלת מעשה לקרב ולהגיש החיבור פב"פ הוא יהי' לכ"ם הכל תלוי במעשיכם. והנה אתה רואה לפ"ז פעילת היום להתהוות בריאת עולם מחדש הוא ע"י מעשינו ואיך הי' קודם שקבלו ישראל את התורה. הנה הי' עושה הש"י בעצמו כביכול הפעולה הזאת בכל שנה ושנה והספיק מחשבתן של ישראל כמו בשעת בריאת העולם שהספיקה מחשבתן של ישראל לאיתערותא כשאמרז"ל ישראל עלו במחשבה שיגרמו הם כל הפעולת במעשיהן. הספיקן מחשבתן למ"נ קודם עשייתן וכהיום שנגמרה עשייתן הנה נתגלה שגם מחשבתן של ישראל הצליח' לפעולה. הבן הדברים. ז"ש ר' סימון רבות עשית אתה י"י אלקי לשעבר אתה בעצמך עשית. ואמר י"י אלקי. להיותך אלקי. היינו סיבתו. וידעת בידיעתך שבהמשך הזמן אעשה רצונך במצותיך לגרום התחדשות העולמית בכל שנה. מכאן ואילך הנה נתוודע כי נפלאותיך (וגם) מחשבותיך (מאז מקדם קודם ביאתו לעולם הבא) אלינו הבן הדבר שאמר דוד דייקא הפסוק שהוא מרכבה למלכות ונפשו יודעת מאד ענין פעולת ישראל ביום זה:
1
ב׳והנה מקושר הפסוק למה שלמעלה. אשרי הגבר אשר שם י"י מבטחו שכל מעשיו הוא עבור כבודו ית"ש לגרום פעולת עליונים בגבהי מרומים. ולא פנה אל רהבים ושטי כזב (היינו שלא יהי' מן אותן הכתות שאמרו עליהם בזהר צווחין ככלבים הב לנא מזונא) כי העיקר לשום כל מגמתו להגדיל מלכו' שמים כי הנה רבו' עשית וכו' וכהיום כל נפלאותיך ומחשבותיך אלינו כנ"ל ומי הוא הפתי אשר ידע שכל עיקר התהוות העולמות מתהווים על ידינו איך יניח הפועל הזה ויתפתה לפרטים קטנים ההוים ונפסדים:
2
ג׳וזה שיש לפרש אשרי העם יודעי תרועה (וכי כל הגוים אינם יודעים להריע כמו שדרשו חז"ל אבל לפי הנ"ל יתפרש ידעי תרוע' היינו יודעים סוד התרוע' להתהוות התחדשות העולמות ולהגדיל מלכות שמים. תרוע"ה ריעות וחיבור קוב"ה עם כנ"י) י"י (רצ"ל שהתרועה היא להתחדשות העולמות אשר המה מעש' י"י כי עד עתה רבות עשית אתה י"י ממילא העם היודעים זה) באור פניך יהלכון. כל הליכתם ועשייתם הוא להתהוות אור פניך ייחוד פב"פ ולא יתפתו אל רהבים ושטי כזב להיות צווחין וכו' בשמך יגילון כל היום ובצדקתך ירומו כי תפארת עוזמו אתה וברצונך תרום קרנינו ולמה זאת לכם להיותם מבקשים הפרטים הקטנים כ"ז ממילא יהיה להם כל טוב עוה"ז והרמת קרן בן שמן כיון שיגרמו ע"י מעשיהם התחדשות העולמות והגדלת מלכו"ת שמי"ם. מי הוא אשר יעמוד נגדם בשמים ממעל וכל הארץ מתחת. הלא הם עיקר המציאות הלא שרפים ואופנים וחיות הקודש. יהיו בעוזר' ויאמרו להיוצר כל אבינו שבשמים תהא לך קורת רוח מישראל בניך. תביאמו ותטעמו בהר נחלתך ותתגדל ותתקדש ותתרומם על כל ברכה ותהל':
3