בני יששכר, תשרי ג׳:ח׳Bnei Yissaschar, Tishrei 3:8
א׳דרוש ו
ויתפרש עוד. אשרי העם יודעי תרועה י"י באור פניך וכו' הנה ידוע מה שהתעוררו רז"ל וכי כל הגוים וכו': ועוד מהראוי להבין מהו הסיום י"י באור פניך וכו' והנה נאמר ע"פ מ"ש בגמר' אתקין ר' אבהו בקסרי תקיע"ה וג' שברי"ם ותרוע"ה ותקיע"ה (דמספקא לן מהו התרוע' האמור' בתורה אי גנוחי גנח (היינו שברי"ם) אי יילולי ייליל (היינו מריע בקולות קצרים ע"כ עבוד תרווייהו) ומקשו דילמא גנוח גנח וקמפסקא תרועה בין שברים לתקיעה וקא מתרץ דהדר תקע תש"ת ומקשו דלמא יילולי ייליל וקאמפסקא שברים בין תקיעה לתרועה ומשני דהדר תקע תר"ת רק דמספקא לן נמי בעינן תרווייהו ע"כ תקע ג"כ תשר"ת עיי"ש בגמרא הקושיא מפורסמת הנה ר' אבהו אתקין זאת בדורות האמוראים בעבור הספק דלא ידעינן מהו התרועה האמור' בתר' וכי ס"ד שנשכח מכל ישראל מה הוא תרוע"ה (קושיא זאת מצאתי ג"כ להראב"ד ז"ל בספר תמים דעים) ועוד הרי אשכחן בזהר הקדוש שהוא מהתנאים וגם בר"מ מילין לצד עילאה ימללו בכל הסדרים תשר"ת תש"ת ותר"ת הרי דכולן מיצרך צריכי כך היו נוהגין בכל ישראל מאז היה לגוי קדוש ומהו התקנה שהתקין מחדש ר' אבהו בקסרי
ויתפרש עוד. אשרי העם יודעי תרועה י"י באור פניך וכו' הנה ידוע מה שהתעוררו רז"ל וכי כל הגוים וכו': ועוד מהראוי להבין מהו הסיום י"י באור פניך וכו' והנה נאמר ע"פ מ"ש בגמר' אתקין ר' אבהו בקסרי תקיע"ה וג' שברי"ם ותרוע"ה ותקיע"ה (דמספקא לן מהו התרוע' האמור' בתורה אי גנוחי גנח (היינו שברי"ם) אי יילולי ייליל (היינו מריע בקולות קצרים ע"כ עבוד תרווייהו) ומקשו דילמא גנוח גנח וקמפסקא תרועה בין שברים לתקיעה וקא מתרץ דהדר תקע תש"ת ומקשו דלמא יילולי ייליל וקאמפסקא שברים בין תקיעה לתרועה ומשני דהדר תקע תר"ת רק דמספקא לן נמי בעינן תרווייהו ע"כ תקע ג"כ תשר"ת עיי"ש בגמרא הקושיא מפורסמת הנה ר' אבהו אתקין זאת בדורות האמוראים בעבור הספק דלא ידעינן מהו התרועה האמור' בתר' וכי ס"ד שנשכח מכל ישראל מה הוא תרוע"ה (קושיא זאת מצאתי ג"כ להראב"ד ז"ל בספר תמים דעים) ועוד הרי אשכחן בזהר הקדוש שהוא מהתנאים וגם בר"מ מילין לצד עילאה ימללו בכל הסדרים תשר"ת תש"ת ותר"ת הרי דכולן מיצרך צריכי כך היו נוהגין בכל ישראל מאז היה לגוי קדוש ומהו התקנה שהתקין מחדש ר' אבהו בקסרי
1
ב׳הגה יישוב נכון לפי הפשט וההלכה עמ"ש במאמרי חדש ניסן מאמר טיול בפרד"ם דרוש ב' ותרווה צמאונך: אך הוא ודאי אשר כך היו נוהגין מימות עולם דכולהו מיצרך צריכי ור' אבהו ביאר הדבר מהיכן יצא הדבר ואמר שהוא משום הספק ואתקין זה בתקנ' גמורה להורות דבאמת אין זה ספק רק דכולהו מיצרך צריכי כאשר יתבאר. והוא כאשר תתבונן בכמה מצות אשר יש בהן ספיקות אופן עשייתם יקשה למה לא ביארה לנו התורה בפירוש אך הוא נסוב' מאת הש"י אשר ישראל יפלפלו בדבר ויסתפקו אם לעשות כך או כך ועי"ז יעשו מספק כל האופנים המועילים דכולהו מיצרך צריכי בגבהי מרומים. וא"כ ישראל בפלפולם בתורה מכוונים אל האמ"ת ועי"ז מעוררים מדת ואמ"ת מדה השביעית שבי"ג מדות ה"ס הארת פנים תרין תפוחין קדישין וזה מיקרי הקב"ה נושא פני"ם לישראל (ובאור פני מלך חיים) וזה אשר ביארנו בגמ' אמרו מה"ש לפני הקב"ה כתיב אשר לא ישא פני"ם מפני מה אתה נושא פני"ם לישראל דכתיב ישא י"י פניו אליך א"ל הקב"ה וכי לא אשא פנים לישראל אני כתבתי ואכלת ושבעת וברכת וכו' והם מדקדקים ע"ע עד כזית עד כביצה הדברים תמוהים דהנה המלאכים שאלו מפני מה אתה נושא פני"ם לישראל (ורמו קראי אהדדי) ונשיאות פנים מיקרי בהנתן לאדם דבר מה שאין מגיע לו. ובכאן השיב הקב"ה שמגיע להם השכר הגדול בעבור שמדקדקין ע"ע' וכיון שמגי ויאות להם השכר זה לא מיקרי נשיאות פנים. והדר' קושי' לדוכת' למה כתי' ישא י"י פניו אליך. וע"פ דברינו הנ"ל מובן דהנ' בתור' לא נאמ' רק ואכלת ושבעת וברכת. והנ' באו ר"מ ור"י ודקדקו מהו שביע"ה ואמר ר"מ ואכל"ת שיעור אכיל' בכ"מ בכזית ושבע"ת זו שתי'. ור"י אמר אכיל' שיש בה שביע' היא כביצה הנה מצאו דברי חפץ וכונו הלכ' לאמת' בתורת אמ"ת:
2
ג׳הגה האמ"ת עד לעצמו דהרי מי שנצטרך אלף זהו' ובא אחד ונתן לו מאה זהובי' וכי לא יצטרך להודות ולהחזיק טובה לחבירו על שנתן לו מאה זהובים כ"ה בנידון זה וכי לא יצטרך להודות להשי"ת על שנתן לו כזית וכביצ':
3
ד׳והנה דבר שלא פירש בתור' בביאור וישראל ע"י יגיעותם בתורה מכוונים אל האמ"ת: מעוררים בגבהי מרומים מדת ואמ"ת תרין תפוחין קדישין סוד הפנים כביכול אור פני מלך (חיים) זה מיקרי הקב"ה נושא להם פנים וזה שהשיב הקב"ה להמלאכים וכי לא אשא פנים לישראל אני כתבתי ואכלת ושבעת וכו' דברים סתומיס והם מייגעים א"ע לכוין הלכ' לאמת' ומדקדקים ע"ע עד כזית עד כביצ' וכיון שביגיעותם בתור' מכוונים אל האמת אזי מעוררים ומאירים מדת ואמ"ת שהוא כביכול סוד הפנים וזהו ישא י"י פניך אליך
4
ה׳הגה ופירשתי לפי זה בברכת כהנים יאר י"י פניו אליך. הש"י יאיר להם אור פניו היינו מדת ואמ"ת כדי שעי"ז יוכלו לכוין להלכה באמ"ת וזהו ויחנ"ך החונן לאדם דע"ת שיכוין הדע' אל האמ' להלכ' וכיון שיכוונו להלכ' לאמתו של תורת אמ"ת הנה שוב ישא י"י פניו אליך השפע' ממדת ואמ"ת נשיאת פני"ם באור פני מלך חיים. הבן הדבר: הכי נמי בנידון דידן הנה ביום הקדוש הזה אשר ספרי חיי"ם וספרי מתים פתוחים לפניו ית"ש והקב"ה רוצה להאיר עליהם אור פניו מן מדת ואמ"ת אור פני מלך חיי"ם הנה כתב בתורתו למצות היום דברים סתומים יום תרוע"ה יה"י' לכ"ם לכ"ם דייקא אתם תפרשו ותחקירו מהו התרוע"ה הנה באו ישראל וחקרו מן מה דמתרגמינן יבב"א (והתרגום נתקבל בסיני (והנה לא ידעו ג"כ מהו יבב"א ולמדוהו מן ותיב"ב אם סיסרא שהוא לפי הענין דאגת הלב (מדוע בושש רכבו לבוא) ושוב נסתפקו אם גנוחי גנח או יילולי יילול או תרווייהו ועי"ז בא להם להלכה (דספיק' דאורייתא' לחומר') לצאת כל הספיקות לתקוע תשר"ת תש"ת תר"ת. וכוונו אל האמ"ת דכולהו מיצרך צריכי בגבהי מרומים וע "ז מעוררים מדת ואמ"ת אור פני מלך חיי"ם ובזה תתבונן במעט קט בכוונת האריז"ל לכוין בהארת פני התוקע אל מדת ואמ"ת וזהו שאמרו אתקין ר' אבהו בקסרי וכו' היינו שהתקין לתקוע תשר"ת תש"ת תר"ת דהקשינו לעיל וכי ס"ד שנשתכח התרוע"ה מישראל ובא הוא והתקין מחדש וחזינן בזהר ובר"מ כולהו סדרי אבל בדורות האחרונים הי' מתיירא ר' אבהו שיעשו כל אלה ע"ד הספ' ובא הוא ואתקין לתקנ' גמיר' להורות שאין כאן ספק דכילהו מיצרך צריכי רק הש"י עשה כן לטובתינו וכתב דברי' סתומים בכדי שאנחנו נחקור בשכלינו להבין אמיתת הדברים ולכוין אל האמ"ת וישא ד' פניו אלינו אור פני מלך חיים:
5
ו׳ולא אוכל להתאפק מלבאר לך בקיצור מ"ש במאמרו חדש ניסן לפי הפשט הא דאתקין ר' אבהו (מחדש ומה חידש לנו) דהנה לכאור' כיון שתוקעין כל הסדרי' משום דמספק' לי מהו התרוע"ה הנה לפ"ז אם יארע לאדם שידע בודאי שתקע תשר"ת תש"ת אבל מסתפק אם תקע תר"ת הנה לפי הדין לכאורה פטור מלתקוע דהוה ס"ס אם תקע. ואת"ל לא תקע אפשר יצא י"ח באינך סדרי ע"כ בא ר' אבהו ואתקין לתקנה גמורה שאין יוצא בשים אופן י"ח המצות דאורייתא עד שיתקע כל הסדרים ע"כ מי שמסתפק לו אם תקע איזה סדר צריך לחזור ולתקוע דהוה רק ספק אחד דאורייתא (עמש"ש) ותבין:
6
ז׳ומעתה נשובה ונחקורה למה באמת פסק ר' אבהו כזאת הלא הוא באמת ס"ס דאורייתא. ואומר לך דהנה הראשונים חקרו כיון דכל מילי דרבנן נפקא לן מן לא תסור וכו' א"כ למה יהיה ספק דרבנן לקולא ותירצו דכן אתנו רבנן שיהיה התקנות וההוספות שלהם ספיקא לקולא ואנחנו בעניינו אמרנו וענינו שהיו מצווים בזה ע"פ התורה דהנה אמרז"ל במדרש קדושים תהיו יכול כמוני ת"ל. כי קדוש אני י"י קדושתי למעל' מקדושתכם ע"כ. והיא לכאורה מדרש תמוה דהאיך ס"ד ליציר חומר שיהי' קדוש כהשי"ת ואמרתי לבאר מה דהנ' קיי"ל אוריית' מחכמ"ה נפקת בראשי"ת בחכמת"א: וכמו שאמרו רז"ל גובלת חכמה שלמעלה תורה
7
ח׳הגה עם נב"ל ול"א חכ"ם מתרגמינן עמא דקבילו אוריי' ולא חכימו. הנה מפר' נב"ל לשון נובלות. שקבלו התור' שהוא מן הנובלו' חכמה והנה החכמ"ה נקרא קד"ש כמבואר בזהר בפסוק ואנשי קד"ש תהיון לי. והנה כתב הרב עיר וקדוש בעל אוה"ח בס' חפץ החכמי"ם שמתקנין תקנות ומאירין בתורתן לישראל נשמותיהן מאירות מן החכמ"ה. ע"כ נק' חכמי"ם שמקבלין מן החכמ"ה (כן הבנתי מדבריו דברי קדש) ובזק תבאר לך דבריהן ז"ל במדרש והנ"ל קדושים תהיו (תקבלו הארה מן החכמ"ה הנק' קד"ש ותוכלו לתקן תקנות ומצות לישראל כיון שתקבלו מן החכמ"ה שהיא מקום התור"ה וא"כ יהיה דבריהן תורה שלימה) יכול כמוני (היינו שיהי' ספק דבריכן כספק של תורה הנאמר' מפי מסיני) ת"ל כי קדוש אני י"י קדושתי למעלה מקדושתכ"ם (וספק תורה להחמיר וספק דבריהן להקל) והנ' בכאן הנה נאמר יו"ם תרוע"ה יהי"ה לכ"ם היינו שייך לכ"ם כל מה שתגזרו אומר בחיוב התרוע"ה הוא בחיוב ע"פ התור"ה ואין כאן ספק. ע"כ אתקין ר' אבוהו בקסרי לתקנ' גמור' כל הג' סדרים להורות דכל הספקות הן דאורייתא ממש ממילא אם יארע לאדם ספק אם תקע איזה סדר לא נידון אותו לס"ס רק ספק א' מדאורייתא וצריך לחזור ולתקוע הבן הדבר:
8
ט׳ומעתה יתפרש לך הכתוב אשרי העם יודעי תרועה (אשר באמת הם יודעים מה הוא תרועה ואין זה מחמת הספיקות רק שכוונו אלה אמת דכל האמת מיצרך צריכי ומה שאמר השי"ת דברים סתומי' הם ואם ימציאו העניני' ע"י ספיקו' שנתיילדו להם כי רצה הש"י שע"י שייכוונו ביגעתם אל האמת להלכה יא"ר הש"י אליהם אור פניו אור פני מלך חיים וזהו) י"י באור פניך יהלכן מה שכוונו להלכה ע"י פלפולם הוא כדי להאיר עליהם אור פניך וז"ש הש"י בתורתו יום תרועה יהיה לכ"ם אתם תמציאו בשכליכם להלכה מה הוא התרועה ותכוונו אל האמ"ת להלכ"ה ויאר י"י באור פניו אליכם מדת ואמת באור פני מלך חיים בענין שהודיעו לנו חז"ל בההוא אתרא דשמה קושט"א דלא שכיב אינש בלא זימני' מפני שנשפע אליהם הארת ואמ"ת שהוא אור פני מלך חיים. חיים ורחמים ושלום לנו ולכ"י עד עולם:
9