בני יששכר, תשרי ד׳:כ״בBnei Yissaschar, Tishrei 4:22
א׳דרוש ז
שובה ישראל עד וכו' כבר נתבאר לעיל הדקדוקים ועת' נאמר מה שכבר נתחבטו הקדמונים בעסק יסודי התורה התאמתו' הידיע' ובחיר'. הידוע' נתאמת' לנו ע"פ התור' כענין שנאמר ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלוך וכו' וכן בכל התורה וכל ספרי נביאים מלאי' מידיעת הבורא ית"ש בעבר והוה ועתיד מן כל הנבראים הגם שהוא ית"ש פשו' בתכלי' הפשיטו' והוא וידיעתו ודעתו אח' והאיך נוכל לומר. יודע את זה ואת זה. אבל מובן הדבר למשכילים להיות שהוא מהוה את כל הויות וכבודו מלא עולם ולית אתר פניי מיני' ובכ"מ מתפשט' הווייתו ממילא מידיעתו א"ע כביכול יודע את כל הנבראים. ע"כ תתייחס הידיע"ה לשם הוי"ה ב"ה. והצה אם היתה הידיע"ה מוכרח' שוב אין מגיע שכר ועונש לנבראים. כי העון לא יתייחס להם כיון שהם מוכרחים מהכרח ידיעת"ו אבל מיעודי התור' שכר ועונש נתאמת לנו כי הבחיר"ה חפשיית ויתייחסו המצו' והעבירו' לנבראים. היינו מין האנושי כיון שהבחיר' חפשיי' ברצונם ואין הידעי' מוכרחת. ע"כ דינו ית"ש דין אמת לייעד שכר ועונש והנה הדין מן שם אלקי"ם והוא המור' על הבחיר"ה כי באין בחיר"ה אין דין. ע"כ אלו הב' שמו' הו"י' אלקים מורים על אמיתת שני היסודו' הללו ידיע' ובחיר' הגם שהשכל אנושי קצ מלהשיג ב' הענינים יחד הנה התורה הודיע' לנו אמיתיית ב' הענינים וזה שאמר הרב הגדול מהר"מ חאגיז בספרו אל"ה המצו"ת. בפסוק ואני ידעת"י כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלוך (הרי ידיעה. ושמא תאמר א"כ לא תתחייב לו עונש שידיעת"ו מוכרח' אותו. לזה אמר) ולא בי"ד חזק"ה (ידיעתו אינה מכרחת אותו ביד חזקה ובחירתו חפשיית. ע"כ) ושלחתי את ידי והכיתי וכו' ע"כ תוכן דבריו:
שובה ישראל עד וכו' כבר נתבאר לעיל הדקדוקים ועת' נאמר מה שכבר נתחבטו הקדמונים בעסק יסודי התורה התאמתו' הידיע' ובחיר'. הידוע' נתאמת' לנו ע"פ התור' כענין שנאמר ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלוך וכו' וכן בכל התורה וכל ספרי נביאים מלאי' מידיעת הבורא ית"ש בעבר והוה ועתיד מן כל הנבראים הגם שהוא ית"ש פשו' בתכלי' הפשיטו' והוא וידיעתו ודעתו אח' והאיך נוכל לומר. יודע את זה ואת זה. אבל מובן הדבר למשכילים להיות שהוא מהוה את כל הויות וכבודו מלא עולם ולית אתר פניי מיני' ובכ"מ מתפשט' הווייתו ממילא מידיעתו א"ע כביכול יודע את כל הנבראים. ע"כ תתייחס הידיע"ה לשם הוי"ה ב"ה. והצה אם היתה הידיע"ה מוכרח' שוב אין מגיע שכר ועונש לנבראים. כי העון לא יתייחס להם כיון שהם מוכרחים מהכרח ידיעת"ו אבל מיעודי התור' שכר ועונש נתאמת לנו כי הבחיר"ה חפשיית ויתייחסו המצו' והעבירו' לנבראים. היינו מין האנושי כיון שהבחיר' חפשיי' ברצונם ואין הידעי' מוכרחת. ע"כ דינו ית"ש דין אמת לייעד שכר ועונש והנה הדין מן שם אלקי"ם והוא המור' על הבחיר"ה כי באין בחיר"ה אין דין. ע"כ אלו הב' שמו' הו"י' אלקים מורים על אמיתת שני היסודו' הללו ידיע' ובחיר' הגם שהשכל אנושי קצ מלהשיג ב' הענינים יחד הנה התורה הודיע' לנו אמיתיית ב' הענינים וזה שאמר הרב הגדול מהר"מ חאגיז בספרו אל"ה המצו"ת. בפסוק ואני ידעת"י כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלוך (הרי ידיעה. ושמא תאמר א"כ לא תתחייב לו עונש שידיעת"ו מוכרח' אותו. לזה אמר) ולא בי"ד חזק"ה (ידיעתו אינה מכרחת אותו ביד חזקה ובחירתו חפשיית. ע"כ) ושלחתי את ידי והכיתי וכו' ע"כ תוכן דבריו:
1
ב׳ובזה יתבארו ג"כ דברי הנביא שובה ישראל עד הו"י' אלקיך עד אשר יתאמת לך ב' הענינים ידיע"ה ובחיר"ה אשר ע"ז מורה ייחוד ב' שמות הנ"ל. הו"י' אלקי"ם כמש"ל וז"ש כי כשלת בעונך. העונו' יתייחסים לך כי עשית בבחירתך. והידיע"ה לא הכריחה אותך וז"ש בסוף גמר יום הסליח' הו"י הוא האלקי"ם והבן:
2