בני יששכר, תשרי ו׳:א׳Bnei Yissaschar, Tishrei 6:1
א׳צומא רבא בו ידובר עניני' הרב' מן יום הקרוש יום הכפורים והרבה פסוקי' מן פרשיות יפורשו בו כיד י"י הטובה עלינו ונקרא המאמר ההוא צומ"א רב"א:
אמר הנביא כ"מו ה"רה ת"קריב ללדת תחיל תזעק בחבלי' כן היינו מפניך י"י הנה ה"ל למימר כמו הרה היושבת על המשבר תחיל וכו' שאז הוא עיקר החבלים והצירים. והנה הרב הקדוש בעל נועם מגדים האבד"ק ט"ג זצוק"ל פירש דה"פ דהנה ר"ש דרש טעמא דקרא מפני מה ציותה התור' ליולדת להביא קרבן דבשעה שכורעת לילד היא נשבעת שלא תזקק לבעל' ואח"כ עוברת על שבועתה. ע"כ מביאה קרבן והנה זה דרכה כל היום כאשר שוב תתעבר וכורעת לילד שוב נשבעת כנ"ל ואח"כ מחללת שבועתה ושוב מביאה קרבן. וזאת היא מאמר הנביא עבור כנ"י כשחוטאין בני אדם להש"י כי אדם אין צדיק בארץ וכו' הנה בהגיע ימי התשוב' ובפרט יום הקדוש יוה"כ וינהו בני ישראל אחרי י"י ומבטיחם להש"י שלא ישובו עוד לכסלה. והנה אח"כ שוב חוטאין ושוב שבין אליו כן הוא בכל שנה והש"י מוחל להן. וז"ש כמו הרה תקרי"ב (היינו מקרבת קרבן) ללדת (עבור לידתה היא מקרבת קרבן והוא לבעבור תחי"ל תזעק בחבלי' (על שחיללה השבוע' אשר זעק' בשעת חבלי'. וזה משפט' כל הימי' כנ"ל) כן היינו מפניך י"י כי גם אנחנו זה דרכינו כל הימי' כמו האש' הנ"ל. זה תוכן דברי הרב הקדוש הנ"ל:
אמר הנביא כ"מו ה"רה ת"קריב ללדת תחיל תזעק בחבלי' כן היינו מפניך י"י הנה ה"ל למימר כמו הרה היושבת על המשבר תחיל וכו' שאז הוא עיקר החבלים והצירים. והנה הרב הקדוש בעל נועם מגדים האבד"ק ט"ג זצוק"ל פירש דה"פ דהנה ר"ש דרש טעמא דקרא מפני מה ציותה התור' ליולדת להביא קרבן דבשעה שכורעת לילד היא נשבעת שלא תזקק לבעל' ואח"כ עוברת על שבועתה. ע"כ מביאה קרבן והנה זה דרכה כל היום כאשר שוב תתעבר וכורעת לילד שוב נשבעת כנ"ל ואח"כ מחללת שבועתה ושוב מביאה קרבן. וזאת היא מאמר הנביא עבור כנ"י כשחוטאין בני אדם להש"י כי אדם אין צדיק בארץ וכו' הנה בהגיע ימי התשוב' ובפרט יום הקדוש יוה"כ וינהו בני ישראל אחרי י"י ומבטיחם להש"י שלא ישובו עוד לכסלה. והנה אח"כ שוב חוטאין ושוב שבין אליו כן הוא בכל שנה והש"י מוחל להן. וז"ש כמו הרה תקרי"ב (היינו מקרבת קרבן) ללדת (עבור לידתה היא מקרבת קרבן והוא לבעבור תחי"ל תזעק בחבלי' (על שחיללה השבוע' אשר זעק' בשעת חבלי'. וזה משפט' כל הימי' כנ"ל) כן היינו מפניך י"י כי גם אנחנו זה דרכינו כל הימי' כמו האש' הנ"ל. זה תוכן דברי הרב הקדוש הנ"ל:
1
ב׳ועפי"ז פירשתי בדרך צחות פי' הפסיק אל האשה אמר הרב' ארב' עצבונך והרונך וכו' פירשו בו עצבונ"ך צער גידול בנים והרונ"ך צער הריון. והנ' לפ"ז הוא שלא כסדר ופירשנו דה"ק הרבה ארבה עצבונך זה עצבון וצער חבלי ליד' ואעפ"כ אריב' ג"כ הרונך שתתאו' אח"כ להתעבר מפרש הכתוב כי בעצב תלדי בנים ואעפ"כ ואל אישך תשוקתך כנ"ל. והו"א (היינו אישך הנ"ל איש הישראלי) ימש"ל בך. יקח אותך למשל ולדוגמא באומרו לפני הש"י בעת שובו בתשוב' יאמר כמו הרה תקריב ללדת וכו' כן היינו וכו' וכנ"ל והבן:
2