חכם צבי ק׳Chakham Tzvi 100
א׳אשתו של חכם אחד שהיה רגיל לגרוס משניות בע"פ מתה ביום שני של יו"ט ראשון דפסח והוריתי לו שהרשות בידו לחזור על גירסאות משניות השגורות לו בע"פ בכל המועד כולו ואף דאנן קיי"ל דברים שבצינעה נוהג חדא דאין לך דבר האבד גדול מזה שאם לא יחזור עליהם ודאי ישכח אף דלא אשכחן היתר לדבר האבד אלא במידי דאינו משמח ממש ועוד דע"כ לא אסרינן ליה לאבל בד"ת אלא בשאר ימות השנה דאם אינו עוסק בדברים המשמחים יעסוק בדברים הרעים שבירמיה ובאיוב וקינות וה"ל אבלות וכיוצא אבל ברגל דודאי אינו נכון להתעסק בדברים האמורים אינו נכון לישב ובטל מד"ת מכל וכל ועוד דבכה"ג כדאי הרמב"ם ז"ל האומר שאין אבלות נוהג ברגל ואפילו דברים שבצינעה לסמוך עליו ועיין בטור וב"י סי' שצ"ט שאין הרמב"ם יחיד בדבר וכיון שכן נראה דאפי' באין לו פסידא האמור במשניות השגורות לו בע"פ אלא שאם לא ילמוד ישב בטל נמי שרי שהרי בדיני אבלות אין נכון ללמוד ברגל יש לסמוך על הרמב"ם וסייעתו ללמוד ביו"ט כל פקודי ה' ישרים כדאי' בריש נדה ד"ז וט' אמרי' כדי הוא ר"א לסמוך עליו בשעת הדחק אי משום הפסד טהרות אי משום שני בצורות ודידן עדיפא דת"ת כנגד כלם ואף דהתם אמרי' דאי אתמר דלית הלכתא כר"א בשעת הדחק נמי לא סמכינן עלי' והכא הרי כ' הב"י דלית הלכתא כוותי' דהרמב"ם ודאי לא דמי פסק התלמיד לפסק הרב ב"י שהרי כמה מהבאים אחריו חלקו על הרבה מפסקיו ועוד דאיהו גופיה לא פסיק הלכתא כוותי' אלא מטעם דרבי' חולקים עליו ועוד דקיי"ל הלכה כדברי המיקל באבל ואפילו יחיד לגבי רבים אלא דבדברים שבצנעה מסתבר טעמייהו דהאוסרים עכ"ז לענין ת"ת שכל חפצים לא ישוו בה שפיר דמי לסמוך על המקילין דלא מיסתבר כלל למימר שילמוד בכל הרגל כולו בדיני אבלות ודברים רעים שבירמיה אלא בפקודי ה' ישרים משמחי לב כנ"ל. צבי אשכנזי ס"ט.
1