חכם צבי צ״טChakham Tzvi 99
א׳שאלת אם מותר לאשכנזים לקרות בס"ת של ספרדיים הכתובה על דעת הרמב"ם ז"ל לפי שא' מן היודעים אמר לך שהוא אסור:
1
ב׳תשובה אותו היודע לא ידע ולא מידי בהך מילתא וטעה במה שראה בב"י שכתוב בשם מהר"י די ליאון ז"ל שפסל התפילין שבספרד שהיו כתובין ע"ד הרא"ש ז"ל והעולה לקרות בתורה כו' נעשה תורה כב' תורות ח"ו עכ"ל ואין זה ענין למה שנוהגים עכשיו כל האשכנזים לעשות צורת הג' פרשיות ראשונות באופן שתהיינה פתוחות אליבא דכ"ע והרביעית פתוחה אליבא דהרא"ש וכתבו האחרונים ז"ל דטעמם משום של"ה אפשר להם לעשותה סתומה אליבא דכ"ע לכן בחרו לעשותה פתוחה כמבואר בדבריהם וא"כ אי בעית למיחש לסברת מהר"י די ליאון הנ"ל מה לי בס"ת הכתובה ע"ד הרמב"ם או ע"ד הרא"ש הלא לדברי כלם התפילין שבראש הקורא הם היפך הס"ת שהרי בס"ת הפ' היא סתומה ובתפילין היא פתוחה ואף את"ל דליכא קפידא אלא בשהפרשה שבתפילין היא ג"כ סתומה אלא שעשויה באופן אחר לאפוקי כשהיא פתוחה בתפילין אף שבס"ת היא סתומה אין קפידא (אף שסברא זו קשה להולמה דמאי שנא ולקמן נאמר בה טעמא) וכן צ"ל ע"כ לסברת מהר"י דיליאון הנ"ל לדעת בעהע"ט הסובר דלכתחילה יעשה פרשיותיה פתוחות אף שבס"ת פרשה האחרונה היא סתומה אבל העיקר בעיני הוא דע"כ לא קאמר מהר"י דיליאון שהעולה לקרות בתורה הכתובה ע"ד הרמב"ם ובראשו תפילין הכתובי' ע"ד הרא"ש דמיחזי תורה כשתי תורות אלא בפ' קדש לי ופ' והיה כי יביאך שהן סמוכות בתורה ואסור לשנותו מדוגמא שהן כתובות בתורה ולכן אם התפילין שפרשת קדש ופרשת והיה כי יביאך הפתוחות בצורת פרשה פתוחה של הרא"ש שהיא צורת פרשה סתומה של הרמב"ם בראשו ובתורה הן כתובות בצורת פרשה פתוחה לדעת הרמב"ם והיא סתומה לדעת הרא"ש נמצא התפילין שבראש הקורא סותרין מה שכתוב בתורה אבל בפ' והיה אם שמוע שאינה סמוכה לה בתורה עד שמטעם זה אשכחן בגמ' מאן דלא קפיד לעשותה פתוחה אף שבתורה היא סתומה שוב אין חשש דמיחזי כשתי תורות וז"ב ממילא משמע דבזמננו שהשלש פרשיות הראשונות שבתפילין כתובות באופן שהן פתוחות לכ"ע תו ליכא למיחש למידי באיזה ס"ת הוא קורא הא מיהא אין חילוק בין הקורא בס"ת הכתובה ע"ד הרמב"ם להכתובה ע"ד הרא"ש ז"ל ועוד טעה אותו היודע שאמרת שהרי בזה"ז כל האשכנזים נוהגים לסמוך ע"ד הרמב"ם ז"ל בענין פתוחות וסתומות כמ"ש רמ"א בי"ד וא"כ מה לי ס"ת של אשכנזים או ספרדיים כלם שוין בענין צורת הפרשיות וז"ב: צבי אשכנזי ס"ט.
2
