חכם צבי קל״וChakham Tzvi 136
א׳בבא קמא דף י' בתוס' ד"ה שהשור חייב בו פסולי במוקדשין וא"ת ל"ל שור ולא אדם ת"ל מוהמת יהי' לו מי שהמת שלו כדפטרינן שור פסהמ"ק דמת אסור בהנאה מקשים דבפ' הפרה נ"ג ע"ב פריך בגמ' ואיפוך אנא ומשני מסתברא פטור גבי בור הואיל ופטר בו את הכלים והשתא אי לא כ' רחמנא שור אלא חמור לחוד הוה מוקמינן חמור למעוטי אדם ולא הוה מצינן למימר מיסתבר' פטור גבי בור הואיל ופטר בו את הכלים דהא כלים גופייהו לא הוה ידעינן ואף את"ל דהוה מוקמינן פטורא בבור הואיל ופטר בו את האדם אכתי לא הוי ידעי' פטורא דכלים בבור. ונ"ל דטעות הוא בידם דהא לפי סברת התוס' דהשתא דוהמת יהיה בעינן לאוקמי נמי באדם עיקר קו' איפך אנא דלקמן ל"ק כלל דהא א"א לן למימר כלל דוהמת יהי' לו דשור היינו לפטור את מי שאין המת שלו דהא אדם אין המת שלו ואפ"ה חייביה רחמנא בכופר ודוק: צבי אשכנזי ס"ט.
1
