חכם צבי קס״גChakham Tzvi 163
א׳פרק י"ח מהל' מעשה הקרבנות דין י' משיג הראב"ד על הרמב"ם באומרו אשם תלוי וחטאת העוף שהקריבן בחוץ פטור שהרי לא נקבע האיסור וז"ל א"א לא ידעתי מאין הוציא זה כו' כי חטאת העוף הבאה על הספק אינו ראוי למזבח אלא דמה כו' אבל אשם יש ממנו במזבח דמו ואימוריו ובשרו נאכל כו' הילכך הוי ככל הקרבנות הראוי' ואם הקריב דמו או אימוריו בחוץ חייב חטאת וכתב עליו הכ"מ ויש לתמוה עליו כו' דהא תניא פ"ד דכריתות השוחט אשם תלוי בחוץ ר"מ מחייב וחכמים פוטרין דלא איקבע איסורא כו' והתוספתא שכ' הראב"ד לא חש לה רבנו משום דאתיא כר"מ דלא בעי קביעותא לאיסורא ולא קי"ל כוותיה אלא כחכמים עכ"ל והתימא עליו ז"ל איך חשד לאביהן של ישראל הראב"ד ז"ל אשר עיניו משוטטות בכולהי תלמודי שלא ראה דבר הנשנה במקומו וגם למה סיים הראב"ד ואם הקריב דמו או אימוריו בחוץ חייב חטאת ואמאי שבקה לשחיטה שהיא תחילת כל המעשים שחייבים עליהם בחוץ גם מ"ש הכ"מ דהתוספתא אתיא כר"מ לא הבינותי ומאי שיאטיה דר"מ הכא דבשלמא בחיוב אשם תלוי ניחא דפליגי באי בעינן קביעותא לאיסורא דהיינו חתיכה מב' חתיכות או לא אבל חיוב חטאת דמיירי בתוספתא שהביא הראב"ד מאי פלוגת' שייך ביה והנה התוס' כתבו דהני חכמים לאו היינו חכמים דלקמן דס"ל בנודע לו שלא חטא ירעה עד שיסתאב וכוותייהו דחכמים דמתני' דלקמן פסק הרמב"ם ז"ל בפ"ד מה' פסה"מ ואי ס"ל להראב"ד כסברת התוס' פשיטא שהדין עמו אלא שאין אנו צריכין לזה דשאני בין שחיטה לזריקה והקטרה דבשלמא בשחיטה איכ"ל דאינו חייב אפי' באשם תלוי כיון דאילו מיתיידע ליה קודם שחיטה שחטא או שלא חטא אינו ראוי להקריבו בפנים אלא ירעה ולא עוד אלא דאפי' לאחר שחיטה כי איתיידע ליה שחיטתו פסולה כדתנן בהדיא במתניתין אבל בזריקה והקטרה דכי מיתיידע ליה לאחר זריקה הזריקה כשרה והבשר יאכל ופשיטא שמעלה את אימוריו לכתחלה ולא עוד אלא דאפי' נודע לו קודם זריקה דאמרי' הדם ישפך והבשר ישרף אם זרק הדם הקודש מקבלו לענין שאם העלה אימוריו אח"כ שלא ירדו וקיי"ל בכל דבר שאם עלה לא ירד אם הקריבו בחוץ חייב כמו שפסק הרמב"ם לקמן בפי"ט שכל דבר שהיה פסולו בקודש הקריבו בחוץ חייב כיון שהקודש מקבלו וא"כ הדבר ברור שראוי לחייבו חטאת אליבא דכ"ע על זריקת דם אשם תלוי בחוץ שהרי הוא מתקבל בפנים אף אם יודע לו קודם ואצ"ל אם נודע לו לאחר זריקה שהוא מתרת בשר באכילה ואימורין ליקרב לכתחלה ונתגלה טעמה של ברייתא שלכאורה היתה תמוה האיך יפטר השוחט אשם תלוי בחוץ מטעם דילמא לא חטא והא על ספק זה חייבתו תורה קרבן זה וקרבן זה ראוי לבא לפני משכן ה' אלא דהואיל ולאחר שחיטה עדיין אפשר לה שתיפסל כגון שיודע לו והו"ל שחיטה שאינה ראויה אין ראוי לחייבו אפי' אשם תלוי דהו"ל כלא איקבע איסורא אבל בזריקה והקטרה לאחר שנשחט בפנים ליכ"ל הכא אלא כדאמרי' והיינו טעמא דבחטאת העוף א"ח חטאת על הזריקה כיון דאילו מיתיידע ליה אף לאחר זריקה שלא ילדה לא הועילה הזריקה כלום שהרי אין בשרה ראוי למזבח וליכ"ל הקודש מקבלו ואשם תלוי מיהא חייב אף את"ל דעל השחיטה פטור דקודם שחיטה אכתי לא מיקרי איסור קבוע אבל לאחר מליקה בפנים הו"ל כאיסור קבוע כיון שדמו עומד ומצווה לינתון ע"ג המזבח וכל שחייבין עליו בפנים חייבין על כיו"ב בחוץ ודברי הר"י קורקוס ז"ל דמדמי שחיטת חטאת העוף לשחיטת אשם תלוי לא מכרעי דאיכ"ל דלענין שחיטה עדיפא חטאת העוף מאשם תלוי דבאשם ליכא אלא חד ספקא אם יודע לו או לא אבל בחטאת העוף איכא ספיקא לחומרא ס' אם יודע לו ואת"ל יודע לו שמא יודע לו שילדה שתעשנה ודאי נמצא דאיכא ס"ס לחומרא וכה"ג אפשר דמיקרי איסו' קבוע ואיך שיהי' דברי הראב"ד ז"ל ראוי' למי שאמרן צבי אשכנזי ס"ט.
1
