חכם צבי קס״דChakham Tzvi 164
א׳רמב"ם פ' ששי מה' שגגות ד"ט האוכל כזית חלב וכזית חלב בהעלם א' ונודע לו על הראשון וחזר ונודע לו על השני מביא שתי חטאות שהידיעות מחלקות ואעפ"י שעדיין לא הפריש קרבן אבל אם נודע לו על שניהן כאחת מביא חטאת א' עכ"ל ובדי"א כ' אכל שני זיתי חלב בהעלם א' ונודע לו על א' מהן וחזר ואכל כזית א' בהעלמו של שני והביא חטאת על הראשון ראשון ושני מתכפרין וכו' ודין זה סותר למ"ש בדין ט' וכמ"ש בכ"מ ודברי הרב בכ"מ וחילוקו שכשנודע לו קודם הפרשה והקרבה צריך להביא עאכ"ו ואם לא נודע עד אחר כפרה אזי די בקרבן א' על הכל א"א לאומרן כלל והם הפך התלמוד והפך הסברא וכ"כ בפשיטות מורי הרב מהרר"י בי רב שהביא ז"ל בעצמו שם וא"צ להאריך בסתירתן ודברי מהרר"י בי רב אף שהם מתקבלי' על הלב לפום ריהטא אמנם גם עליהם יקשה לשון רבינו משה שבאומרו הביא חטאת על האמצעי שלשתן מתכפרין מפני שהראשון והשלישי בהעלמו של אמצעי וכשיודע לו על הראשון ועל השלישי אינו צריך להביא חטאת אחרת רצונו שכבר נודעו לו הראשון קודם לאכילת השלישי וגם השלישי עם האמצעי יחד קודם הפרשת החטאת הראשונה שהביא על האמצעית וכשיודע לו דקאמר רמב"ם לאו דוקא שהרי כבר כלם גלויי' וידועים אלא ר"ל כשירצה להביא חטאת על הראשונה ועל השלישית אין טבע לשון רבנו משה סובלו כלל ואיך יתכן להכני' במלת כשיודע כשירצה להביא קרבן וגם אין טעם לומר כשירצה להביא חטאת כו' אינו צריך להביא חטאת אחרת ודו אם יאמר א"צ להבי' חטאת אחר' על הראשון והשלישי וגם בידיעת האמצעו השלישי שצריכים להיות בבת א' דוקא אבל אם נודעו זא"ז צריך להביא חטאת על כל אחת ואחת אין שום רמז בדברי רמז"ל אדרבא הפכו מבואר בדברי רבנו ז"ל שאף שכבר הקריב חטאת על האמצעי ואחר כפרה נודע לו על השלישי אעפ"כ פטור מלהביא עליו חטאת אלא שהר"י ז"ל הסב ל' ר"מ ז"ל לדרך דחוקה ורחוקה הפך המבואר ונגלה וזה לא יתכן בדברי איזה מהמחברים כ"ש בדברי רבנו ז"ל שלשונו צח וטהור ואין בפיו עקש ונפתל והנלע"ד הוא דקשי' ליה להרמב"ם מלבד קושית הילכתא אהילכתא שכתב בכ"מ כיון דעכ"ח צריך לאוקומי האי דאמר רבא בגמ' ונודע לו על קצירה וטחינה כו' וחזר ונודע לו על קצירה וטחינה וכו' דלאו ידיעה לחוד היא אלא הפרשה נמי וכמו שהכריחו התוס' בשם רבנו שמואל דף ע' בד"ה נודע לו וא"כ ק"ק לר"מ ז"ל תמיהת ר"י בעל התוס' האמורה שם דמיבעי' לן לקמן אי פליגי בהפרשות מחלקות או לא תיפשוט דפליגי בהפרשות דאי ס"ד בידיעות פליגי אבל הפרשו' מחלקות לכ"ע רבא דאמר כמאן ותירוץ התוס' דחוק מאוד כמבואר למעיין שם ע"כ נראה לו לרמז"ל לחלק בין הנושאין והוא דהך דקצר וטחן כו' עכ"ח בהעלם ידיעת התורה ודיניה הוא ולא בהעלם ידיעת החפץ מה הוא אם חטים או שעורים אם מחובר או תלוש והך דפליגי ר' יוחנן ור"ל לקמן מיירי בהעלם החפץ שיודע היה שחלב אסור בתורה אלא שסבור היה שזה הכזית שהוא אוכל הוא שומן וכן בכזית השני סבור היה שהוא שומן וההפרש ביניהם הוא שבקצר וטחן בשגגת שבת וחזר וקצר וטחן בשגגת מלאכות כיון שהכל הוא בהעלם דיני התורה ולא היתה לו ידיעה בינתיים שוב א"א להם להתחלק לשתי חטאות לא מחמת שתי ידיעות שאחר שני המעשים ולא מחמת הפרשה שבין ידיעה לידיעה וכיון שעל כרחנו באנו לידי מדה זו לומר דבהך דקצר וטחן אין ההפרשות מחלקות נוח לו לרבנו משה לומר דאף בהקריב קרבן על קצירה וטחינה א' נמי מיירי דכיון דנודע לו דקאמר רבא לאו ידיעה לחוד היא דהא על כרחנו צריכינן למימר נודע לו והפריש קרבן כדהוכחנו לעיל בשם ר"ש בתוס' אף אתה אמור נודע לו והפריש והקריב קרבן מדקסתי' סתימי ולא אמר נודע לו והפריש קרבן ש"מ דהכל בכלל אפי' הביא כפרתו ואח"כ נודע לו על הקצירה וטחינה שנייה והרוחנו ג"כ דלא תיקשי לן הקושיא האחרת שהקשו בתוס' דא"כ רבא אתי כריש לקיש ורבא גופי' פסיק בהחולץ דלא כר"ל בכהת"כ בר מהנהי תלת דנקיט התם ותירצו בדוחק ולפי דרכנו אין ענין זה לזה דהך דרבא מיירי בהעלם ידיעת התורה וכן ההוא דאכל ב' זיתי חלב בהעלם א' ונודע לו על אחת מהן וחזר ואכל כזית בהעלמו של שני דבר הלמד מענינו דמיירי דכוותה בהעלם ידיעת התורה שאינו יודע שחלב אסור בתורה כלל ובכי האי אין כח בידיעה שאחר מעשה שניהם לחלקם לחטאת אלא הם מתכפרים בחטאת אחת אפי' הקריב חטאת אחת על הראשונה עד שלא נודע לו השנייה ואחר כפרה נודע לו הכזית השני הרי הוא מתכפר בחטאת שכבר הקריב מעין תינוק שנשבה לבין הגויים שאינו מביא אלא חטאת אחת על מאה זיתי חלב שאכל אף שמתחלה לא נודע לו אלא כזית א' והקריב עליו קרבן ואחר כפרה נודעו לו האחרים שאינו צריך להביא עוד עליהם שום קרבן אף שנודעו לו אחר כפרה וכן אם עשה כל הט"ל מלאכות בשגגת שבת אף שמתחלה לא נודע לו אלא על אחת מהנה והקריב עליה קרבן וחזר ונודעו לו האחרות א"צ להביא עוד שום קרבן על האחרות שכולן נתכפרו בכפרה הראשונה שהביא על הנודע לו ראשונה והיינו משנתנו היודע עיקר שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה חייב על כל שבת ושבת דמשמע מילתא פסיקתא קתני דלעולם א"ח אלא אחת על כל שבת ושבת בין שנודעו לו אח"כ המלאכות שעבר עליהן בפע"א או בכמה פעמים בין קודם כפרה בין לאחר כפרה ואף רבנו שמואל בתוס' שאמר דוקא בנודעו לו השניים קודם כפרה היינו משום דלא עלה על דעתו לחלק בין הפרקים וא"כ רבא דלא כמאן אבל למה שחילקנו ביניהם אף רבנו שמואל יודה דטוב טוב הוא לאוקומי הך דרבא דנודע לו על קצירה וטחינה אף לאחר כפרה כיון דסתם קאמר וכפירשנו והך פלוגת' דר"י ור"ל מיירי בהעלם חפץ שיודע היה איסור חלב מה"ת אלא שסבור שזה שומן וחזר ואכל כזית אחר בחזקת שומן דכיון שההעלם והשגגה היא בחפץ בקל הם מתחלקים לחטאות אם נודע לו וחזר ונודע וטעם נכון וברור יש לחלק בין הנושאים דבשההעלם הוא בידיעת התורה כיון שנודע לו על א' מהן כבר נודע' לו מקצת ידיע' על כל האחרים שעדיין הם עלומי' ממנו שהרי אילו ידע ידיעה זו שנודעה לו עכשיו שהיא שחלב אסור בתורה קודם אכילת הכזית השני לא היה אוכל הכזית השני לאפוקי בסבור היה שהוא שומן אף אם נודע לו שהכזית הראשון הוא חלב עדיין לא נודעה לו שום ידיעה על הכזית השני שאכל בחזקת שומן שאף אילו ידע קודם אכילת הכזית השני שהכזית ההוא שאכל היה חלב עדיין לא היה נמנע מאכול את הכזית השני כיון שסבור היה שהוא שומן ודיקא נמי לישנא דרבנו משה דבדינא דר"י ור"ל נקיט האוכל כזית חלב וכזית חלב בהעלם אחת שכל כזית וכזית נעלם ממנו שכבר אפשר היה שיתעלם הא' בחושבו שהוא שומן ויהא האחר ידוע לו שהוא חלב אבל בדינא דרבא נקיט אכל שני זיתי חלב בהעלם אחד שכל החלב שאכל כפי' כמה זיתים הכל הוא העלם א' וא"א שיידע האחד ויתעלם חברו והוא באופן שהעלמו הוא שאינו יודע שחלב אסור בתורה ואילו ידע שחלב אסור בתורה היה נמנע בודאי מאכול שום אחד מהזיתים שאכל ולכן אין כח בידיעות שאחר אכילת שניהם לחלקם לחטאת מטעם הנזכר למעלה ודרך זו טובה ונכונה בפירוש השמועות וברורה בטעמה ומה שפסק ר"מ בהביא קרבן על הראשון או על השלישי שאין אותו שבקצה האחר מתכפר עמו ובקצירה וטחינה פסק דקצירה גוררת קצירה וטחינה שעמה וכן בנודע לו על הקצירה של שגגת שבת פסק דקצירה גוררת קצירה וטחינה גוררת טחינה ובגמ' משמע דדין שניהם שוה דקאמר בתר דשמעה מאביי סברה ופירש"י דחזר בו מסברתו שאם הביא קרבן על הראשון שלישי אינו מתכפר והא דלא גררה טחינה לטחינה משום דגרירה דגרירה לית ליה נ"ל דס"ל לרבנו משה דבהאי דקאמר גרירא אית ליה חזר בו (וכמ"ש הר"י קורקוס) מההיא דקאמר בתר דשמעה מאביי סברה וכאילו אמר אלא גרירא אית ליה וכו' ודרך התלמוד לקצר מלת אלא כדאשכחן בפ' א"ט נ"ה ע"א בתוס' ד"ה התם לחומרא השתא חוזר בו מכל מה שתירץ והוי כמו אלא ע"כ ודכוותה איכא טובא בתלמוד וס"ל לר"מ דכיון דבשלשה זיתי חלב אכל השלישי אחרי ידיעת הזית הראשון הו"ל גרירה דגרירה ולא דמי לקצירה וטחינה של שגגת שבת דתרווייהו כחדא חשיבי וא"א להם להפרד ושתיהן נעשו קודם ידיעת קצירת שגגת מלאכות ובזה כל דברי הרמב"ם קיימין נלע"ד הצבי אשכנזי ס"ט:
1