חכם צבי כ״בChakham Tzvi 22
א׳פינסק דליטא.
1
ב׳ילמדינו רבינו על אותן שלוחי ציבור משכימי קום לומר סליחות ותחנונים בב"ה ומברכים ברכת התורה וחוזרי' ומברכים אותה על הסדר עם שאר הברכות לאומרם בב"ה בקול רם להוציא את שאינו בקי:
2
ג׳תשובה מצאתי להם תקנה לפ"ד מוהרמ"ע בתשו' סי' נ"ט שכ' וז"ל אבל שאר ברכות שהן עצמן צריכות ולא נתקנו מפני הכבוד אין בהן ברכה שאינה צריכה וכו' הגע עצמך שבכוס ראשון כו' אפי' יודע שעתיד לשתות ולא נתכוין לפטור וכו' הרי ברכה של שני צריכה היא וכו' ואולם המברך ברכה ראשונה של תפילין ע"מ שלא לפטור את של ראש וכו' אינה ברכה לבטלה ולא שאינה צריכה כדאמרן עכ"ל אף אנו נאמר שיתכונו החזנים שלא להוציא בברכתם הראשונה אלא אותן הסליחות והמזמורים שהם אומרים בהשכמה ויפסיקו בבדיקת נקבים בב"ה וכיוצא בו ובכל כי האי יש לנו לסמוך על דברי הגה"מ בשם רבינו שמחה הביאם הב"י סי' מ"ז דב"ה הוי הפסק ואף מוהר"ם והאגור החולקים שם יודו בהנך שאר אינשי דלא בקיאי בהלכות ב"ה גילוי וקינוח וגם אין לבם רודף אחר הלימוד אף שבודאי דעתם להתפלל אח"כ מ"מ מסחי דעתייהו בעת היותם בב"ה וביותר בצרוף הטעם הראשון שלא נתכונו מתחלה לפטור את מה שיקראו אח"כ דאין כאן משום ברכה לבטלה ולא שאינה צריכה ואם נצרף לזה עוד מ"ש כל הברכות כולן אע"פ שיצא מוציא וברכה זו תחלת תיקונה בב"ה הוא להוציא את שאינו בקי אף דלא שכיחי כולי האי עכשיו וגם אינה תקנה קבועה כחזרת התפלה מ"מ בצירוף כל הני טעמים יש לנו לעשות מעשה לכתחלה כאמור וכל המשנה במילתא דתמיהא לרבים ידו על התחתונה ושומע לעצה חכם הנלע"ד כתבתי: צבי אשכזי ס"ט.
3
