חכם צבי ל״בChakham Tzvi 32
א׳ה"ה החכם נר"ו
1
ב׳הנני בא להשיב למעכ"ת בקצרה מה שהקשה על פי' הרמב"ם בנחל איתן שהוא נחל השוטף בחזקה מהא דתניא בפסחים סימן להרים מילין סימן לנחלים קנים נפקא מינה לנחל איתן משמע ברור דנחל איתן אינו נהר רק מקום קשה וכפירש"י דנהר אינו צריך סימן ודוגמת שפלה ועמקים ותמהני ממהרי"ק בתשו' שהסכים עם פירש"י שלא הביא ראיה זו עכתדפח"ח:
2
ג׳תשובה לדידי אין מכאן ראיה לפירש"י ואפשר מקצת סיוע לדברי הרמב"ם ז"ל דהא אמרי' בסדר תעניות מה קנה זה עומד במקום מים וקרא כתיב כאשר ינוד הקנה במים ש"מ דאורחיה דקנה במקום מים וכן הוא אומר והאזניחו נהרות דללו וחרבו יאורי מצור קנה וסוף קמלו ופירש"י קנה וסוף שהיו גדלים שם מרוב מימיהם קמלו כשיבשו היאורים עמדו הקנים מלגדל עוד והם מתיבשים ונופלים הרי מבואר שדרך הקנים לגדל במים דוקא וכן בתורה ותשם בסוף על שפת היאור וסוף וקנה שניהם דומים זל"ז ודרכם לגדל על המים וזה ברור:
3
ד׳ומה שהק' למעכ"ת דנהר אינו צריך סימן לאו קושיא היא דכמה מיני נהרות ואגמי מים יש נהר ויאור ופלג ויובל ואגם ומעין שוטף ונחל: וא"ת ואמאי לא מייתי הרמב"ם הך דינא דצריך שיהיו קנים גדלים בו ואי לא לא מיקרי נחל כמו שפירש"י הא ודאי ל"ק כלל דהא מסקינן דכולהו לענין מקח וממכר מיתניא וההיקש שרצה מכ"ת לעשות מהרים לנחל גלוי וידוע לפניך שאינו כדאי להכריח ובכל כי האי אמרינן מידי איריא הא כדאיתא והא כדאיתא: ואני תמה ממהרי"ק ז"ל בשורש קנ"ח שביקש להכריח פירשיז"ל מדלא מייתי ראיה מהובשת נהרות איתן דדמי ממש לנחל איתן לדברי רבינו משה ז"ל ובעיני יפלא דמאי ראיה יש מנהרות איתן אם רצונו חוזק השטיפה או לשון ישן כמשמעות אחרים בגמרא אבל מאיתן מושבך שפיר מוכח שהוא קשה מדכתיב ושים בסלע קנך וכן משמעו הרים את ריב ה' והאיתנים מוסדי ארץ שהוא כפל ענין במלות שונות וגם מדקרי להו מוסדי ש"מ דחזקי' הם: מה שתמה מכת"ר על התוי"ט בנתינת טעמו על השמטת הרמב"ם אעפ"י שאינו איתן דס"ל דלא מיעטה המשנה אלא שלא יהיה גדול אבל עכ"פ צריך שיהיה חזק ההמשכה בעיני דברי התוס' יו"ט הם נכונים וברורים בדעת הרמב"ם ועליהם אין להשיב שהרי בהדיא כ"כ הרמב"ם בפי' המשנה ובין הדיוק במלת אעפ"י דיוק אמיתי או לא עכ"פ הרמב"ם בפירושו ברור מללו ואם היה חזק ההמשכה אעפ"י שלא היה גדול השיעור כשר ש"מ דעכ"פ צריך שיהיה חזק ההמשכה: אמנם עיקר דעתו של ר"מ ז"ל פליאה ממנו מה ראה למעט גודל השיעור לבד ולא חוזק ההמשכה חדא דגודל השיעור הוא פירוש של אחרים אבל לת"ק איתן הוא חזק ההמשכה ואת זה מיעטו במשנה באומרם אעפ"י שאינו איתן כשר ועוד כיון דבמתניתין סתמא קתני אעפ"י שאינו איתן כשר מאן פלג ליה להרמב"ם ז"ל להוציא מקצת ולהניח מקצת ועוד דבספרי ילפינן דאעפ"י שאינו איתן כשר מדכתיב בסיפא בנחל סתם לאשמועינן דאעפ"י שאינו איתן וא"כ כל הנחלים כשרים אעפ"י שאינם גדולים ולא חזקי ההמשכה: וזה הספרי אין ספק שנעלם מהרב בתי"ט שהקשה אמאי ממעטינן גדול כו' אלא לאידך גיסא הוא דקשה אמאי לא ממעטינן נמי חוזק השטיפה וצ"ע: ומ"ש מכ"ת לומר דהרמב"ם סמך עצמו על הירושלמי שאמר יחידים אינון כו' אין שום משמעות בירושלמי להוציא מתוכה שהמשנה שאמרה אעפ"י שאינו איתן כשר יחידאה היא ונשתקע הדבר ולא נאמר אלא באעפ"י שאינו נחל ולהכי לא מייתינן לה בתלמודין אבל אעפ"י שאינה איתן משנה שלימה ומוסכמת היא בלי שום חולק אמנם מה שתפס מעכ"ת על התוי"ט בסברת ר' יאשיה הוא כדין וגם א"א לומר שנשמט ממנו שהרי הגמרא היא בין עיניו בפיו ובשפתיו ע"כ צ"ל דס"ל דרבא פליג וסתמא דתלמודא לא ס"ל כותיה:
4
