חכם צבי מ׳Chakham Tzvi 40
א׳מנחם תס"ד
1
ב׳ידיד נפשי החכם המרומם האלוף הקצין הש"י כתבך קבלתי והמוביל לא נתנני עד בלעי רוקי והוכרחתי להשיב בנחיצה רבה ואשר הבינותי מדברי כת"ר שיש לו ספק אם אותן ח' או י' סאין מים הם מים נובעים או מי גשמים המתמצים לתוך הגומא וא"כ כיון שאין הדבר ברור שהם מי מעין הדבר פשוט דאזלינן לחומרא דהרי כולו או רובו שאוב הוא דאו' להרבה גדולי הפוסקים ועוד יש כאן חזקת האשה שהיא בחזקת טמאה והעמד טמא על חזקתו נמצא הדבר ברור כשמש שהמקוה ההיא פסול והאשה צריכה לחזור ולטבול ובענין שיעור המים הדבר מבואר בריש דסימן בש"ע שצריך להיות מ"ד אלף וקי"ח אצבעות ועוד חצי אצבע בתשבורת והגומא המחזקת המים צריכה להיות גדולה יותר מזה בכדי שכשירד לתוכו אדם ויטבול לא יצאו המים מן המקוה ועמו חכמה ותושיה לחשוב הכל כראוי לדון ולהורות ואשר הביא כת"ר דברי הש"ע סעיף נ"ב שאם יש שם נקבים דקים הרבה מצטרפין לכשפופרת הנוד אם המקוה א' שלם והשני חסר אמת הוא שכן הביא בב"י בשם המרדכי שכ"כ ראבי"ה וראייתו מההיא דמטבילין בשק וקופה כמות שהן ואני אומר דראיית ראבי"ה אינה מכרעת דשאני שק וקופה שבתוך הים שהים מקיפן מכל צד וכמו שחילק הרא"ש לענין טבילה בכלים הובא בב"י ובתי"ט ריש פ"ה ועוד אני אומר דדוקא שק וקופה שהיא ג"כ מין שק כדברי תי"ט ולא כדברי הרב ברטנורי שהם דברים שאין להם קיום והעמדה במים הוא דלא בעינן כשפופרת הנוד אבל סל וגרגותני שהם דברים העומדים במים אע"פ שיש בהם נקבים דקים אין מספר בעינן כשפופרת הנוד במקום אחד והכי משמע לי גמ' דחומר בקודש דף כ"ב דאמרי' התם מאי בינייהו א"ב סל וגרגותני כו' למ"ד משום גזרה כו' סל וגרגותני שאין בפיהן כשפופרת הנוד ליכא משמע הא אי הוה סל וגרגותני שאין בפיהן כשפופרת הנוד ל"ה מטבלינן בהו ואין לומר דאכל הנקבים המצטרפין יחד קאמר דהנהו לאו בפיהן לחוד נינהו אלא בשוליהם ובכל מקום א"ו לא דמו סל וגרגותני לשק וקופה דשק וקופה דשל פשתן וצמר נינהו המי' מתחלחלין ועוברים לא לבד דרך נקבי השק אלא אפי' דרך חוטי הארוג עצמו נמי ולכן קתני בהם מטבילין בהם כמות שהם ולא יהיב בהו שיעורא כלל דאין צורך בהם לצירוף כשפופרת הנוד שהרי כל עצמן אינן חוצצין בפני המים לאפוקי סל של נצרים שע"כ הנצרים חוצצין בפני המים ולכך בעינן בפיהם כשפופרת הנוד ואפי' בים הגדול נמי וכל היכא דמהני צירוף תנן בהדיא צירוף כאותה ששנינו כותל שבין ב' מקוואות שנסדק לשתים מצרף ופירשו בו מהמפרשים מצטרפים לכשפופרת הנוד ובאהילות שנינו הסריגות והרפפות מצטרפות כמלא מקדח כדברי ב"ש ובה"א עד שיהא במקום א' כמלא מקדח:
2
ג׳וראיתי בר"ש פ"ו מ"ה דרצה להוכיח דאפי' באין מתערבין אלא דרך הנקבים שאין בהם כשפופרת הנוד נמי מטבילין בהן מדקאמר בתר הכי מקוה שחלקו בסל וגרגותני הטובל שם לא עלתה לו טבילה משמע דבהך גוונא גופא דלא מהני במקוה שחלקו מהני לטבול בתוכו וכי היכי דהתם עכ"ח בשאין מתערבין בכשפופרת הנוד דאי בכשפה"נ פשיטא דהטובל שם עלתה לו טבילה הה"נ לענין לטבול בתוכו לא בעינן שיתערבו המים דרך כשפה"נ ולדידי לא מיכרעא דרבא מילתא בטעמא קאמר דמאי טעמא בעינן כשפה"נ במקום א' כדקאמר סל וגרגותני שאין בפיהן כשפה"נ ליכא משמע הא איכא לא מטבילין ואמאי לא אמרי' המים מעורבין כיון שכולו מלא נקבים ומפרש טעמא משום דמקוה שחלקו בסל וגרגותני הטובל שם לא עלתה אף שהמים באין מנהר גדול וכמו שפירשיז"ל ש"מ שאין חיבורי המים שמחוברים דרך נקבי הסל שמם חיבור ה"נ אין חיבורי המים שבתוך הסל למי המקוה חיבור אלא א"כ יש בפיו כשפה"נ ור"ש נראה שסובר דיש חילוק בין חולין להקדש דבחולין לא בעינן כשפ"ה ובהקדש בעינן ואיך שיהיה אף ר"ש לא אמרה אלא בטובל תוך סל וגרגותני שהמים שבתוכו בטלין לגבי מי מקוה כיון שהמקוה מקיפן מכל צד אבל בחולק מקוה אף שבאחד יש בו מ' סאה אין טובלין בשני שאין בו מ"ס ודברי רש"י הכי מוכחי בהדיא שכ' דהא ארעא חלחולי מחלחלא והמים הנובעין כאן באין מנהר גדול הרי בפי' דאף דבנהר איכא כמה פעמים מ' סאה לא מהני חלחול וזהו דלא כפירוש ראבי"ה ואין לומר אפי' תימא כראבי"ה וכדמחלק איהו ז"ל בין חלחול הנראה לאינו נראה שהרי ע"כ הוצרך ראבי"ה לפרש פירוש אחר בההיא דארעא חלחולי מחלחלא כי היכי דלא תיקשי אדיניה: ואני תמה מן הראשונים והאחרונים נוחי נפש שלא הרגישו בדבר זה והביאו דבריו לפסק הלכה והרי דברי רשיז"ל סותרין את דבריו וביותר בשל תורה אין ספק שאין שומעין לו בדבר זה והנלע"ד כתבתי: צבי אשכנזי ס"ט
3
