חכם צבי ס׳Chakham Tzvi 60
א׳וע"ד המנורה של שבעה קנים וע"ג שמנה נרות שהוריתי להיתר לא ידעתי במה נסתפק כת"ר דכיון דאין אסור אלא בתבנית אותה של מקדש שהיתה של שבעה קנים ושבעה נרות: הדבר ברור כשמש דכל שאינה באותו הענין שמותר וכדאמרי' שלא יעשה אדם בית תבנית היכל אכסדרה תבנית אולם ופירשיז"ל באורכו ורחבו ורומו ושיעור מידת פתחיו אבל אם נשתנה במקצת מותר ע"כ ואין ספק שהוא הדין באכסדרה תבנית אולם וחצר תבנית עזרה ושלחן תבנית שלחן שאינן אסורין אלא בשוין בכל שיעוריהן לאפוקי אם נשתנה באיזה דבר בין באורך בין ברוחב בין בקומה מותר הוא:
1
ב׳ואני תמה על מהרי"ק שורש ע"ה שכ' וז"ל עוד נראה לע"ד להביא ראיה לדבריך דודאי א"צ לעשות דוגמא ממש שהרי שנינו בברייתא לא יעשת אדם אכסדרה תבנית אולם וע"ז כתבו התוס' אע"ג דאולם היו לו ד' מחיצות כדתנן במס' מדות ואכסדרה אין לה כ"א ג' מחיצות דתניא בפ"ק דב"ב עולם לאכסדרה הוא דומה כו' ולקמן אמרינן עולם נברא בה' שהרוצה לצאת ממנו יוצא י"ל דמ"מ כיון שפתחו רחב וגבוה מאוד היה ניכר כאילו אין לו רק ג' מחיצות עכ"ל הרי לך בהדיא דאע"ג דאולם היה לו ד' מחיצות כיון שהיה נראה כאלו אין לו רק ג' מחיצות אסרו לעשות אכסדרה בת ג' אלמא במראית העין תליא מילתא ואע"ג דלא עביד ממש דוגמת ב"ה כו' ואם ישאל שואל מה שפי' רש"י בפ' כ"ה וז"ל בית תבנית היכל כו' אבל אם נשתנה במקצת מותר אלמא דבעינן ממש דוגמת מקדש י"ל דשאני בית דאי לא עביד ממש דוגמת מקדש לא מינכר כולי האי כו' אבל במנורה ליכא למימר הכי אלה הם דברי הרב ז"ל והם תמוהים מאוד שבא לחלוק עלינו את השוין ולפע"ד מעולם לא עלה על לב התוס' לומר דאף שאינו דוגמת האולם ממש אסור משום שהוא נראה דוגמתו דא"כ איזה שיעור לנו להיתר ומי יגיד לנו עד היכן אדם טועה בדמיון מראית עינו ואף בבית תבנית היכל אם כולו עשוי דוגמתו אלא שיש שינוי כחצי או רביעית אמה בקומתו או באורכו או ברחבו או באחת מגובה או רוחב מידת פתחיו מי הוא החכם ויבן את זאת במראית עיניו שאינו דומה להיכל הקודש ועוד דפתח בדברי רש"י שהם נאמרים בבית ורצונו לחלק בין בית לאכסדרה ולהשוות בין דעת רש"י והתוס' וסיים אבל במנורה ובדין היה לו לחלק בין אכסדרה לבית ובאמת שקשה לחלק ביניהם כי מי פתי לא יידע ולא יבין בין דבר שיש לו ג' מחיצות לשיש לו ד' מחיצות והנלע"ד ברור הוא שכוונת התוס' אינה אלא לפרש שמא בעלמא של אכסדרה האיך יתכן לכנותו על האולם כיון שיש לו ד' מחיצות ותירצו מה שתירצו ובאמת אין איסור לבנות אלא דוגמת האולם בצלמו ודמותו באורך ורוחב וגובה ממש הא אם שינה באיזה דבר מותר וכדעת רש"י וכפשוטה של שמועה ולדברי הרב מהרי"ק ז"ל צריכין אנו לומר דיפה כחו של אולם שאסור דוגמתו בשני אופנים מכחן של כל האחרים השנוים שם דהיינו היכל עזרה שלחן שאלו אינן אסורין אלא דוגמתן ממש ואולם אסור אפי' במה שאינו דוגמתו ודוגמתו ממש פשיטא שאסור וזה לא יתכן ואל תשיבני מנורה שאסורה אפי' בלא גביעים וכו' וכן בשל כסף דשאני מנורה דכל שכיוצא בה כשר לפנים היינו דוגמתה ממש אבל בהיכל אולם ועזרה שנאמר בהן הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל פשיטא דאם שינה באיזה דבר שיהיה שוב אינו נקרא דוגמתה ואיך שיהיה גם מהרי"ק ז"ל מודה שאם שינה בנרות כיון שהן מעכבות וכמו ששנינו במשנתינו ז' נרותיה מעכבין זא"ז דשפיר דמי לעשותה בת ח' נרות על ז' קנים שהרי אינה נראית כלל דוגמת מנורת בית המקדש שהיו לה ז' נרות וזאת בת ח' וגם היא פסולה מדאו' ממקרא מלא וכל הסוגיא הכי מוכחה דכל דבר שפסול בפנים מותר לעשותו בחוץ ומ"ש הרמב"ם אבל עושה הוא מנורה של חמשה קנים או של שמנה קנים חדא מינייהו נקיט ואורחא דמילתא דלכל קנה עושין נר א' ומה יוסיף עוד הרמב"ם לדבר כיון ששפתיו ברור מללו אסור לאדם שיעשה כו' מנורה בצורת מנורה וכל שיש לה שמנה נרות הרי אינה בצורת מנורה ומצי"ל דאתי לאשמעינן דאף שאינו עושה אלא שבעה נרות כל שיש לה ח' קנים מותר והלכה למעשה לענ"ד הדבר ברור שמותר לעשות מנורה בת ז' קנים וח' נרות על ראשה ושלום מא"ה כנפש צבי אשכנזי ס"ט.
2
