חכם צבי פ״גChakham Tzvi 83
א׳לובלין שבמדינת פולין
1
ב׳ששאלת המשלח האם והבנים גם שניהם אם קיים מצות שלוח הקן מי נימא קרא דוקא כתיב שלח תשלח ואת הבנים תקח לך או לא ואמרת שחכמי לובלין נסתפקו:
2
ג׳תשובה לע"ד משנתינו היא זו אמר הריני נוטל את האם ומשלח את הבנים חייב לשלח שנאמר שלח תשלח את האם דקדקה לומר חייב לשלח ולא אמרה לא קיים מצות שילוח הקן וגם לא אמרה אסור ליטול האם ולשלח הבנים לאגמורין דאף שמשלח את הבנים חייב לשלח האם וכיון שהוא חייב ע"כ כשמשלח האם אף אם ששילח הבנים קיים מצות שילוח שהרי חיובא הוא לשלח אף לאחר ששילח הבנים וחיובא היינו מצוה ומה שאמרה תורה הבנים תקח לך הוא רשות כענין ששת ימים תעבוד וששת ימים תעשה מעשיך שאינן אלא רשות: אלא שיש לדקדק מהא דבעי רבי ירמיה בחולין ק"מ שני סדרי בצים זה ע"ג זה מהו ופי' רש"י אם נתכוון ליטול התחתונים מי הוו אמצעיים חציצה ופטור מלשלח או לא ואי ס"ד דאפילו אינו נוטל הבנים אלא מניחם או משלחם קיים מצות שילוח מאי תיבעי ליה לר' ירמיה דל מהכא ביצים התחתונים הא חייב בשילוח משום ביצים העליונים שהאם יושבת עליהם אף שאינו נוטלם ואילולי פירש"י היה אפשר לפרש בעייתו לענין הלאו דלא תקח דלא עבר עליה אלא א"כ נוטל האם והבנים כפשטיה דקרא לא תקח האם על הבנים אבל עשה מיהא איכא אפי' במניח הבנים ונוטל האם כלשון משנתינו חייב לשלח אבל דברי רש"י א"א לפרשם בזה האופן איברא דדברי רש"י צריכין ביאור דהיכי תיסק אדעתין שיהא מותר לו ליקח הביצים התחתונים והאם מעל הביצים העליונים הגע עצמך שאין כאן אלא ביצים העליונים לבד ורצונו ליקח האם ולהניח הביצים מי לא חייב בשילוח הלא משנתנו בכל אופן שתפרשנה היא סותרת לזה ונראה לי ברור דהיינו דקשי' להו להתוס' שכ' בד"ה ב' סדרי ביצים פי' אי הוה חציצה ויכול ליקח התחתונים קודם שילוח כו' משמע דפשיטא להו דאסור ליקח האם מעל הביצים העליונים אף שאין דעתו ליטלם וכלשון משנתינו ונראה דאף דעת רש"י כך היא פטור מלשלח פירוש קודם שיטול הביצים התחתונים אבל אסור ליטול האם אלא הרשות בידו להניחם רובצת על הביצים העליונים וכיון שאפשר לפרש דברי רש"י כך לכן לא הביאו התוספות דבריו וחלקו עליהם אלא כתבו סתם הנלע"ד כתבתי. צבי אשכנזי ס"ט:
3
