חנה אריאל, חנוכה א׳Chanah Ariel, Chanukah 1
א׳להבין ענין נס דחנוכה. עפ"י מה שאנו אומרים [נ"א מודים] בעה"נ מסרת גבורים כו' וטמאים ביד טהורים ורשעים ביד צדיקים. הלא לכאורה הוא תמוה. מהו השבח שמסר טמאים ביד טהורים. והלא הראוי כן שהטהורים והצדיקים יעשו ויגברו חיל. וביאור הענין יובן במ"ש וישב ה' מלך לעולם דהנה אני הוי' לא שניתי כתי' ואין שום שינוי לפניו ית' בין קודם שנבה"ע לאחר שנבה"ע. וכאשר מקודם הי' לבדו הוא כן עתה ממש. וממכ"ע וסוכ"ע. ואיך יתכן בחי' עולם. אך פי' עולם הוא מלשון העלם שאופן הבריאה הוא להעלים ולהסתיר על האור גם שהוא בבחי' א"ם וא"ס להתפשטותו (היינו להתפשטות אורו ית' בבחי' גילוי) עכ"ז מחמת שהוא נק' מלך וידוע שאין מלך בלא עם זהו בחי' מלכותו ית' שהוא בבחי' מלך עולם והעלם. והחיות והתהוות העולמות הוא מחמת שם הוי' ב"ה. כי שם הוי' הוא כלול מיו"ד ספירות יו"ד חכ' ה' בינה וכו' היינו בדרך או"כ. וענין הכלים שמעלימים ומסתירים על האור עד שמשתלשל מזה להיות בחי' עולם והעלם ממש. וענין וישב ה' הוא ענין ישיבה שמשפיל קומתו היינו שהמוחין נשפלים למטה והרגלים נגבהים למעלה והוא ענין תוס' אורות בכלים. שכאשר שם הוי' מקבל תוס' הארה ממילא מאיר גם בבחי' עולם להיות הוי' מושל ושליט על העולם שיהי' בבחי' ביטול היש וכו'. וזהו ע"י יחוד קובה"ו (הוי' ואדנ"י). וכמו ענין השבת שמאיר תוס' הארה עד שיהי' עליית העולמות. ולזאת נר שבת מצוה להבבות גליהנות מאורה ע"ש שמאיר תוס' מן הארת אוא"ס ב"ה. וזה הכל כאשר המל' מקבלת הארתה בשלימות מכל הע"ס. אבל אם ח"ו מצד מעשה התחתונים גורמים להיות הסתלקות המוחין היינו שאין לו תענוג מהמלוכה ומתעלים השכל והרצון למקורו. אז מל' אינה מקבלת רק מז"ת ואינה בשלימות ח"ו. וזהו ענין נ"ח למטה מיו"ד בגלות שהמל' אינה מקבלת מכל הע"ס ועז"נ נהפך הודו ח"ו שענין הודי' הוא בחי' ביטול היש שמודה על האמת אז נק' הוד מל' שמוסיפים תענוג והוד במדת המלוכה. אבל בהיפך ח"ו בהעדר כשרון מעה"ת אז מוסיפים כח ר"ל בסט"א שתוכל להתגבר מל' הרשעה מחמת שהכל כלא וכאין נגדו ית' וכחשיכה כאורה ואינו תופס מקום כלל. וזהו כשעמדה עלינו מלכות וכו'. והנס הוא בזה ואתה עמדת להם ג"כ בעת צרתם. ענין עמידה היא ג"כ שהמוחין במקומם בלתי מושפלים למטה אך שהמוחין בשוה הם עם הרגליים בקומה אחת. אשר לא כן בישיבה שחלוקים הרגליים במדרי' להיות לבר מגופא. והענין הוא שהמל' מקבלת שלא ע"י ז"א רק שמקבלת בשוה עם כל הספי' הנאצלות (וזהו תיקון ההוד המבואר בקבלה שמתחי' תיקן ההוד. הענין גם שאיהו בנצח ואיהי בהוד עכ"ז מקבלת בבחי' דכורא וכו'). וכאשר ה' עמד להם בעת צרתם נדחה המל' הרשעה ממקומה ונתבטלה ונכללה ג"כ בקדושה כי לא יגורך כתי' וכו' וכהמס דונג כו'. וזהו ענין הנס שמסר טמאים ביד טהורים. הענין הוא שהגם שעפ"י סדר ההשתל' וטמא הטמא כאשר יגע בטהור את הטהור. אבל כאשר בעצמו עמד להם בעת צרתם כו' לא הי' מקום לשרות לטומאה ח"ו. רק נתבררו הניצוצות ונכללו במאור וכו'. וזהו גם כן ורשעים ביד צדיקים שלא נמצא מקום לבחי' רשע כלל ונכללו ביד צדיקים. ולזאת לא ניתן נר חנוכה ליהנות ממנה לאורה כי הנרות הללו קודש הם שנמשכו מבחי' קודש שאין העולם יכולים לקבל כלל התוספות גילוי. כי כל ענין הגילוי הוא רק לדחות החיצונים וכו' אבל אינו מתיישב כלל הגילוי למטה כי קדש הוא. ובזה יובן שמבואר על פי קבלה שנר שבת קודם לנר חנוכה:
1