חיים וחסד, אגרות ג׳Chayyim VaChesed, Epistles 3
א׳וזאת האיגרת אשר שלח הצדיק מוהר"ר שמואל הנ"ל לאחיו הצדיק ר' דוב בער זצללה"ה.
1
ב׳אהובי אחי, בהיות שלא איש דברים אנכי, ובפרט שגבוהה טורא בינינו, גלל כן באתי עם הספר ספירות דברים, לעורר לבות בני אדם המתנדבים בעם ה' לעמוד על התורה ועל העבודה זו תפלה ביד חזקה כמשמעה, לבער כל מונע מבית ומבחוץ, רק לעשות נחת רוח לפניו יתברך, רצון יריאיו שהוא למעלה מן החכמה והתבונה, רק רצון פשוט ונדבת לב לעשות נחת רוח כי הוא למעלה מן החכמה, כאשר אמרו (ירושלמי מכות פ"ב ה"ו) שאלו לחכמ"ה, וגם הסליחה למעלה מן החכמה, ועל זה נאמר (שמות לד, ט) כי עם קשה עורף הוא וסלחת וד"ל, ויתר הדברים שמתי לכל הסמוך אליו.
2
ג׳ואם אמר יאמר מי הכניסני לדבר זה, אהובי אשר כנפשי, מאד חשקה נפשי לדבר דברי אמת אל השרידים אשר מבני עמנו, לתת עוז ותעצומות, ואלקי האלקים הוא אלקינו ימלוך עלינו לבדו, כי הוא רצונו יתברך. וז"ש (ר"ה טז.) אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני עליכם, והמדה של המלכות היא שצריכין העבדים להמליכו ברצון נדבת עולם, ולא לשום טובה וקיבול שכר, ועלינו לשבח אדון כל שבחר אותנו שאנחנו נמליך אותו.
3
ד׳גלל כן נקומה ונחדש המלוכה, להמליך את יוצר כל, הוא אלקינו אשר לו יאתה מלוכה, להמליכו על כל איברים הנגלים וכל שכן על האיברים הפנימיים, ושיהיה עול מלכותו עלינו ויראתו על פנינו, לבלתי רדוף אחר הבלי הזמן הבלה והכלה, רק נדע ונייחד ונרדפה לדעת את ה' ולסגל את מצותיו אשר הוא חיים, כאשר נאמר (משלי ד, כב) כי חיים הם למוצאיהם, וחיים הן לעולם ולעולמי עד, ולא כחיי ההבל הזה אשר הוא דמיוני כצל עוף הפורח. וישמע חכם ויוסיף לקח טוב לעצמו ולזרעו עד עולם, וכן הדרך הישרה אשר יתנהג האדם, עד כאן:
4