חיים וחסד קצ״זChayyim VaChesed 197
א׳זאת עשו וחיו (בראשית מב, יח). 'זאת' היא יראה (עי' תקו"ז מ.), טענו את בעירכם ולכו בואו ארצה כנען. כי כתיב (בראשית יח, ב) וירא והנה ג' אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל, הנה יש ג' בחינות באדם במוחו שנקרא 'אנשים', וא' מהם אמונה, והם 'נצבים עליו', פירוש כשהאדם עדיין לבו בערלתו אין מרגיש המוחין שנוטים לעבוד הבורא, אבל כשהוא מל את לבבו מלשון מלילה אז מרגיש המוחין ההם, ואף על פי כן אין יכול לקנותם ולהשיגם מחמת הפסק הקליפות, וצריך לשברם ואח"כ יפלו עליו המוחין. וז"ש 'וירא אברהם' אחר שהתחיל למול את עצמו, 'שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם', מלשון התרוצצתות ושבירה, 'מפתח האהל' פירוש שיבר מפתחות הלב הם תאות הקליפות.
1
ב׳והאיך יכול האדם לשבר החומריות, יעשה כן, שאותו תשוקה שיש לו לגשמיות בחשק זה עצמו יעבוד, ולזה צריך יראה מקודם. וזה שאמר 'טענו את בעירכם', שצריך לטעון מה שבתוך הדבר שצריך לבער הוא החשק שבקליפות, 'ובואו ארצה כנען', ובזה מגביה הארציות להקב"ה:
2