חיים וחסד תכ״חChayyim VaChesed 428
א׳ענין עומר הוא כי האדם כשנוטל המדות להגשמיות אין החיות וקדושת השכינה שורה עליו, כי אי אפשר לשניהם שיתקיימו. והנה האנשים המה נפרדים, וכן כשהיו ישראל במצרים מגושמים היו נפרדים, וכשבא משה לישראל ואמר להם שם של הקב"ה הרי שמו ניחת בכל אחד מישראל ומחמת זה היו באחדות, וזה העומר שהוא בקשר אמיץ באחדות:
1