חיים וחסד ה׳Chayyim VaChesed 5
א׳ויהי כי יראו המילדות וגו' (שמות א, כא). יש באדם בחי' שנק' מילדות, והוא המחשבה שמילדה אצל האדם שכליות שלא היה לו מקודם, והדיבור נקרא גם כן מילד, שע"י הדיבור יכול להוציא מכח אל הפועל, אומר לאחרים מה שצריך לו ועי"ז משפיעים לו מה שצריך. נמצא מכח שני המילדות הנ"ל נתגלה הטוב בבית, וכן הוא המנהג שאדם אינו מגלה הטוב אלא בבית המיוחד לו. והנה נראה שאין לך אדם שלא יעלה על שכלו מחשבות קדושות שמצוים לעשות רצון הבורא יתברך, אך אם האדם ירא אלקים אז מקשר עצמו בהמחשבה ההיא, ונכנס לו בלב ושומר אותו המחשבה ועושה לה בית לזו המחשבה, ואז נגלה אליו עוד שכליות אחרים קדושים ונותנים לו כח לעבודתו. אבל אם האדם אינו משגיח על השכל הזה ועוזב אותו, אז זה השכל הולך ממנו, כיון שעשה את שלו להזהירו. וז"ש (משלי יט, כא) 'רבות מחשבות בלב איש' אבל 'ועצת ה' היא תקום', יראה שלא יעזבנה, ויהיה אצלו עיקר, ושאר המחשבות יהיה עוברות אצלו רק בהעברה בעלמא. וזהו ויהי כי יראו וגו' ויעש להם בתים כנ"ל:
1