חיים וחסד תק״בChayyim VaChesed 502
א׳הנה העבירה נקרא שכחה, כמ"ש (אבות פ"ד מ"ב) עבירה גוררת עבירה, פירוש ע"י עבירה בא האדם בשכחת הבורא ומחמת זה אין לו מניעה מלעשות עבירה אחרת חס ושלום. ותשובה נקרא זכירה, כי התשובה מזכרת האדם שיש בורא, ואף שהתשובה עצמה בא מעבירה עצמה, כמו הזיתים שאמרו (הוריות יג:) כל האוכלם בא לידי שכחה, ואעפ"כ על השמן אמרו (שם) שהוא טוב לזכרון. והנה התוכחה נקרא וויכוח, שהנה המוכיח לחבירו צריך להשפיע תענוג להמקבל כדי שיציית להמוכיח, אך מחמת מה מוכיח להאדם, מחמת שרוצה להשיג התפארות להבורא, וזהו מדת יעקב שהוא רחמנות, והמוכיח צריך לקשר עצמו להמקבל, והמוכיח צריך להשיג הוא עצמו מתחילה התענוג כדי שיוכל אח"כ להשפיע תענוג להמקבל. וזהו (איוב כח, כג עיי"ש) הוכיח לרעהו אחרי, אחר הרחמנות, כי הקשר הוא אחרי הרחמנות. 'ולהמוכיחים יונעם' (משלי כד, כה), שהם משיגים מתחילה התענוג, ואז 'ותבוא עליהם ברכת טוב', שיוכל להמשיך הטוב שהוא התענוג להמקבלים:
1