חיים וחסד תק״גChayyim VaChesed 503
א׳הנה אנו אומרים (בסיום 'הלל') צדיקים עושי רצונך, ולא עושי דברו, כי הרצון של הקב"ה שהצדיקים מקושרין בו מחמת זה יכולין להפוך הדיבור של הקב"ה. והנה הרצון נקרא איתן, שהוא מנהיג את החכמה, ונקרא תנאי אותיות איתן, פירוש כי כשהוא ברצון עדיין הוא ספק אם יוצא אל המעשה אם לאו. והנה עולם הזה נקרא ים, וזהו (שמות יד, כז) 'וישב הים לפנות בוקר', פירוש שפונה תמיד לבוקר - להקב"ה, 'לאיתנו' שהוא הרצון, ועל כן פירש רש"י לתנאו שהוא הרצון.
1
ב׳והנה כשהצדיק עושה עובדא באים לפעמים אצלו מחשבות, הוא כדי להעלותם, כי גם בזה העולם יש מים שהם האהבות, והניצוצות שבזה העולם נקרא שבוים. וזהו שאיתא (חולין ז.) שהלך רבי פנחס בן יאיר לפדיון שבוים, פירוש לפדות הניצוצות, ופגע בגינאי נהרא, ואמר לו פלוג לי מימך - כדי להעלות ניצוצות, ובאם לאו גוזרני עליך שלא יעברו בך מים לעולם, והוא מחמת שיכול לחבר את עצמו בהרצון ויכול להמשיך רצון אחר שלא יהיה מים, כי הנה מחמת זה נפלו הניצוצות לזה העולם ונתלבשו כדי שיהיה להם עלייה על ידי הצדיק, אבל כשלא תרצו להפליג אז לא אתאמץ להעלות הניצוצות וממילא לא ישפיע הקב"ה לזה העולם ויתיבשו המים:
2