שו"ת חידושי הרי"מ, אבן העזר ט״וChiddushei HaRim Responsa, Even HaEzer 15
א׳לאשר ידוע לרו"מ כי הי' ימים של צער ולא הייתי בביתי ועתה כבוא מוכ"ז לקחתי מעט פנאי אודות העגונה אשר במכתב רו"מ. ולכאורה קשה להתירה יעיין רו"מ בתשו' מאיר נתיבים בסוף ח"א סי' פ"ח הגם דמ"ש לחלק בין פלוני רבעני לרצוני דאמרינן כי הכל אמת אף שאינו עדות. קשה דפשטא דש"ס סנהדרין דף ע"ב דזה עיקר הפלוגתא דלרבא אמרינן דאנו אומרין שאינו רשע ואלו הי' מאמינין שהוא רשע הגם שהוא ע"י שאמת כדבריו. מ"מ היה פסול כדאמר ר"י לרצוני רשע הוא א"כ צ"ל שמשקר. וגם דקשה מאי מייתי הש"ס סוף פ"ב דיבמות הרגתיו כו' מהא דר' מנשיא דרשע דאורייתא פסול. מנ"ל הא כיון דהכשירו כל הפסולין כע"א רק רשע דאורייתא חשוד לשקר אבל אותו הפסול שהוא רק אם העדות אמת וממ"נ רק לא הוי עדות כשר כדאמר ר"י פ' החולץ דף מ"ז ע"א לדבריך נכרי אתה ואין עדות לנכרי הגם דאי משקר הוא ישראל וע"כ שכך גזירת הכתוב בעדות שלפי העדות פסול קרינן ביה אל תשת וכה"ג. אבל בעגונה שהאמינו רק לידע שהוא אמת מנ"ל לש"ס שלא יועיל. ע"כ נראה דהטעם דעכ"פ מה שהאמינו הוא דמסתמא אינו משקר ובחזקת כשרות משא"כ כשאם עדותיו אמת הוא רשע יותר משאם משקר מהיכי תיתי להאמינו אדרבא אמרינן שמשקר ולא הרג רק אי פלגינן דיבוריה א"ע מה שאומר שהרג ואמרינן שלא הרגו ומה שאומר שהרגו משקר ואין עד ע"ז רק על שמת אמרינן שפיר דבחזקת שאינו משקר על מה שיש תורת עד עליו ומ"מ אינו רשע כלל כנ"ל. משא"כ לר"י דלא פלגינן דיבוריה ע"כ או כולו כנ"ל וא"ש. אולם אינו ענין לנ"ד דבכל הני דפ"ד שנאמן מ"ש בתורת עדות אף שמשקר מה שאינו עדות. משא"כ שאין שם עדות כלל רק אמירה לחוד מנ"ל יותר שמשקר בזה שהוא בחור ממ"ש שם העיר:
1
ב׳אולם אפשר לומר כיון דמה מהני אמירתו שלא מתורת עדות מהא דיוחנן כו' הוא בתורת מסיח לפי תומו דכ"ש ישראל דמהני וכשיש לתלות שיש לו תועלת לשקר לא מהני מסיח לפי תומו שאין זה לפי תומו כההיא דקומנטריסין (גיטין כ"ח ע"ב) להתפארות וכה"ג. וכיון דלענין שמו ואביו ועירו חשוב לפי תומו דהגם שכ' הרא"ש גיטין דהבורחים רגילים לשנות שמם ושם עירם מ"מ איך נזדמן שמו ושם אביו ועיר זו דוקא. וחשוב לפי תומו משא"כ אמירתו שהוא בתור שהוא לתועלת להחזיקו ואין זה לתומו וי"ל שפיר פלגינן דיבוריה כנ"ל וכמו נגד מסיח לפי תומו שמכחיש מי שאינו מסיח לפי תומו כמבואר בש"ע וב"ש סי' י"ז סעיף ל"ז ובק"ע סי' קס"ב. ומשמע במהרי"ק סי' קכ"א שכ' ועל השנית טענות העכו"ם כו' כי נוכל לתרץ כו' ועוד דמשמע מת' רשב"א דנאמן להתיר ולא לאסור ע"ש ע"כ מדמי לה שגם במסיח לפי תומו מת ואח"כ מסיח לפי תומו לא מת ג"כ מותר כמו בב' וכן פי' מהר"ם לובלין בתשו' סי' קל"ג דבריו וא"כ ניהו דבמסיח לפי תומו בשניהם פסקו גם בב' לאסור מ"מ כשבפעם ב' אינו לפי תומו י"ל דאינו מבטל אף דיש שקר בדבריו כנ"ל. וממילא גם בישראל כשאינו בתורת עדות רק דרך שיחה כנ"ל י"ל כן. ומ"מ אינו נ"ל לדמות למסיח לפי תומו דפיהם כו' ובחזקת שקר מה שאינו לתומו. משא"כ בישראל אף שהוא דרך סיפור. וגם שאינו נראה מדיבורו שיש לו איזה נגיעה גם בעכו"ם חשוב לפי תומו. והא באומר בשעת קידושין יש לי בנים כל שלא חזר הוא בחזקת כו' הגם דשייך דאמר כדי שתתרצה לקחתו כמו שכ' רש"י והפוסקים שם (קדושין דף ס"ד). לזאת אין קולא בהנ"ל רק להפוסקים דגם שבחזרה הוי לפי תומו ג"כ לא מהני ובב' ג"כ כן. ולא פסקינן הכי ע"ש כיון שלא הותרה. מ"מ אפשר לצדד דחשיב עשוי להשתנות כהך דתשובת הר"ן. ומ"ש רו"מ דשם אמר שישנה שמו. הגם שכן הוא לשון הר"ן ז"ל בתשובה הנ"ל סי' ל"ג ולענין הספק כו' שקריאת שמו כו' להשתנות שכבר הועד בפניכם שהוא אמר שירחיק נדוד וישנה שמו כדי שתהא אשתו עגונה ועוד הועד כו' אגרת שעשה לו כו' ע"ש ובשאלה לא הזכיר שאמר שישנה שמו רק כי ילך לארץ מרחקים כו' שתשאר עגונה כו' ומשמע מהר"ן שזה היה די כאלו הי' פי' שישנה שמו שמצד האגרת כ' אח"כ ועוד. וכן בנידן דידן שאמר לה כעין הנ"ל. מ"מ אין לסמוך ע"ז כ"כ דאפשר דסמיך על ועוד. דעכ"פ על ידי זה נודע שכוונתו באמירה הנ"ל לשנות שמו ע"ש:
2
ג׳מ"מ י"ל דהא קי"ל הוחזק ל' יום חשוב חזקה גמורה כעדים לסקול ולהוציא ממון. ואמר בש"ס ב"ב דף קס"ז ע"ב דקרי ליה ועני כו' ובגט כ' הפוסקים דשם שנקרא לתורה חשיב עיקר. א"כ שהיה זמן גדול שם והוחזק שמו ושם אבו. ומה שאמר בפני בעה"ב שעדיין בחור לא הוזכר מתי אמר גם אפשר בזה דלא חשוב הוחזק שאין שום מעשה המורה עליו. אך גם אמר יש לי בנים חשוב הוחזק ולא הוזכר שם דדוקא שאמר דרך עדות שאשתו אינה זקוקה ליבום:
3
ד׳גם יש לצדד מאחר שכ' הרא"ש גיטין ל"ד שכן דרך בני אדם הגולים ממקומם מחמת ממון או מחמת מרדין שמשנים את שמם פן יחקרו אחר מקום חנייתם וירדפו אחריו ע"ש. א"כ כיון דלא חלקו הפוסקים וגם בבורח מ"מ מהני שמו ושם אביו ושם עירו להתיר אשתו אף דדרך לשנות ע"כ הטעם דאם זה הוא מותרת ואחר א"י לנו אם ברח. וגם איך נזדמן לשנות לשמו של זה ואביו ועירו. והגם בש"ס סוף יבמות דילמא קמצא כו' ואסקי' ע"ש ואיך נזדמן לשמו ושם אביו. ע"כ לחלק דשם ידוע לתינוקת זה ושם אביו ואסקי' על שמי'. משא"כ לחוש דאתרמי לשנות כו' לא חיישינן. אבל עכ"פ בנידן דידן דברח ממורא בע"מ עכ"פ עומד ודרך לשנות דבר א' מכמו שהוא ואפשר ע"י שהוא בחור ג"כ לא ידעו שזה הוא וגם אשתו לא תחפש אחריו כיון שברח גם ממנה. הגם שיותר היה ראוי לו לשנות שמו או שם העיר. מ"מ כיון דעכ"פ עומד לשנות דבר א' ועל שמו ושם אביו ושם עירו מהני דאיך נזדמן לשנות לזה וע"כ שהוא כן ומה שאמר שהוא בחור אינו ראיה שאינו זה דדרך לשנות שוב נשאר הראיה. גם על שמו ושם אביו ודאי דיש טעם דלמה לא שינה דקרי ליה ועני תמיד רק שיהיה הראיה נגד שם אביו לחוד או שם עירו. והא שמו ושם עירו או עם שם אביו עם הסימן דקטיעת אצבע ג"כ מהני לרוב הפוסקים כנ"ל. רק כל זה אם נצרך לומר שדיבור א' ודאי שקר אמרינן שזה דהוא בחור שקר אבל החשש שמא כל דבריו אמת ואחר הוא אולם כשיהיה החיפוש כראוי עם הסביבות. והארכתי במ"א. עיקר כפשטא דתוס' דהחיפוש מהני אף בא"י זמן היציאה כמ"ש מהר"י ן' לב בד' רא"מ וכן בתשו' מהר"מ בהגמ"י. ודחיות מהרח"ש אינו דחיות שהוכיח מההוכחה למסקנא. והגם דכאן גרע דשם החיפוש מהני נגד החשש שמא מ"מ יש בלא הוחזק משא"כ כאן דבריו שהוא בחור מורה דמ"מ יש ששמו כשמו ושם אביו ובחור. מ"מ נראה דאין לחוש כשהחפוש כראוי על זמן י"ב וט"ו שנים שאין זוכרין דבזמן כזה אם היה נתלש והוא בחור לא היה נקרא ע"ש העיר בפרט עתה שכ' כולם בפנקס המדינה ולחוש למי שלא נכתב לא שכיח. ועכ"פ מצטרף עם החפוש וכן אפשר להודע אם יש עוד עיר ששמה בעלזען בפולין. ויש ראיה לענ"ד מתשו' מהרי"ק סי' קע"ה הובא ח"מ ס"ק מ' דאף דיש ריעותא שלא הכירו ונראה כאיש אחר ובלא שם עירו לא הי' תולין בנשיכה רק דיש אחר ששמו כשמו ושם אביו מ"מ כשאומר שם עירו ג"כ תולין השינוי בנשיכה ולא לב' יוסף בן שמעון כיון דלא הוחזק ע"ש דדמי לנ"ד כיון דיש שמו ושם אביו ושם עירו והסימן תולין מ"ש שהוא בחור דרך שיחה בדבר אחר. וכשיש מקום אמתלא לא משגיחין כמו בהודאה משטה שלא להשביע אף שמת ואינו טוען כיון שידוע האמתלא:
4
ה׳לזאת לענ"ד אם יהיה החפוש כראוי וכנ"ל ויסכים רו"מ ועוד ב' רבנים בעלי הוראה אהיה סניף להתיר להם שלא להוציאה מהיתירה שהתירה הג' מהר"ש מבראדי וישבו ב"ד של ג' להתירה. ואם לאו איני רוצה בשום אופן שיסמוך עלי כי אין ברור כ"כ רק תליא בסברא וצריך חפוש בפוסקים ושו"ת מה שאין לי פנאי כלל:
5