שו"ת חידושי הרי"מ, אבן העזר כ״חChiddushei HaRim Responsa, Even HaEzer 28
א׳לכבוד אאמ"ו ה"ה הרב המאה"ג חריף ובקי כו' פ"ה ע"ה מו' ישראל:
1
ב׳אודיעהו משלומינו הטוב ב"ה אתנו כולנו החיים והשלום יתן ה' לראות אתכם מהרה בשמחה וששון כו':
2
ג׳הנה בדבר הידוע לא היה לי פנאי לעיין עד היום בבוקר עיינתי מעט והנה כתוב כאן מה שהיה נראה לי במהירות כי בא אחד מק"ק גור אשר רוצה לנסוע מיד ועדיין הוא קודם תפלת שחרית והנני שולחו ע"י והיה לי עוד הרבה אריכות דברים בעיוני אלו אולם לא רציתי להאריך יותר מדאי ויסיים רו"מ במכתבו כאשר סיימתי אני כי באמת הדבר פשוט בגוף הדין. ויותר אין להגיד וה' יתן לכם חיים טובים ושלום וכל טוב:
3
ד׳הנה נראה פשוט דאין בידים לאסור אשה זו על בעלה בשום פנים. דאף להפוסקים דבעידי כיעור וקלא דלא פסיק מוציאין גם מבעלה מ"מ זה פשוט דבעינן עידי כיעור כשרים ולא נשים ופסולין שאינו מועיל גם כשמעידין על טומאה בפירוש ולא עדיפי ע"כ מטומאה ולא נשאר כ"א עדות הבועל והוא ע"א דלא מהני. ועוד שהעיד חוץ לב"ד רק בפני ב' ואף אי הודאה מהני בפני ב' היינו מה שהוא לחובתו אבל נגד האשה לאוסרה שצריך עדות וקבלת עדות בשביל זה דהא כל העדי כיעור הוא עם זה האיש וכל הטעם שהוא חשוב עד הוא מטעם פלגינן דיבורי' ועדותו מועיל שזינתה עם אחר והא על אחר אין כאן ע"כ כלל. ואף אם הי' עדים כשרים כיון שאינם יודעים איזה יום בטלה עדותו דבעידי זנות בעי דו"ח להרבה פוסקים ואף שבס' שו"ת נודע ביהודא אה"ע סי' ע"ב האריך מאוד להוכיח דכשאמרו א"י לא נתבטל עדותן אך רוב דבריו שם אינם נראין לענ"ד דוודאי פשוט דילפינן עדות שאי אתה יכול להזימה ממשפט א'. ומ"ש שם והא דלא ילפינן גם עדות שאי אתה יכול להזימה ממשפט א' היינו מדהכשירה תורה בפירוש לשמוע דבריו של זה היום כו' ואין דבריו מובנים דהיכן מצא שהכשירה התורה כו' הא לא אמר התם בש"ס רק דמ"ס מקשינן הגדה לראיה ומ"ס לא מקשינן וממילא כשר וא"כ עדיין קשה לפסול משום עדות שאי אתה יכול להזימה דאינו שום ילפותא להכשיר רק דלא סבר ההיקש לפסול כנ"ל. ואין לומר דעכשיו דקי"ל כריב"ק שוב מקשינן הגדה לראיה להיפוך להכשיר ז"א חדא איך נאמר היקש מעצמינו מאי דלא מצינו בש"ס ההיקש להכשיר רק לפסול ועוד דאף דנימא דמקשינן להכשיר ג"כ מ"מ לא ניליף רק דכמו דכשר בראיה זה אחר זה כמו כן בהגדה אבל לענין עדות שאי אתה יכול להזימה לא מוכח כלל די"ל כמו דאף דבראיה כשר בזה אחר זה מ"מ בעינן שיהי' ראוים להזמה כמו כן בהגדה אף דכשר שומעין דבריו כו' מ"מ בעינן באופן שיכול להזימו והיינו בשטרות וקרקעות דלא שייך לחייב שבועה באתי והוי יכול להזימו אבל זה שיהיה כשר גם היכא דאי אתה יכול להזימו זה אינו מוכח כלל מההיקש הנ"ל. ועיקר ראייתו מהא דשומעין דבריו כו' אינו ראיה כלל די"ל פי' הש"ס כך הוא מ"ס מקשינן הגד' לראיה ופסול מטעם ההיקש וממילא פסול גם מדרבנן אף שתיקנו דלא בעי עשאי"ל מ"מ זה הפסול נשאר ומ"ס לא מקשינן וכשר מצד עצמו רק שפסול מטעם עדות שאי אתה יכול להזימה ושוב כשר עכשיו מדרבנן דתיקנו דלא ליבעי דו"ח דאין לומר דקושייתו איך קבלו ההיקש הא מדאורייתא אין נ"מ ז"א דנ"מ בגווני דליכא שבועה וראוי להזמה כנ"ל ואדרבא מש"ס שם גופי' נראה מוכח להיפוך דאמר התם לזו הוצרכנו ומה עיקר ראי' בהדי הדדי לא בעינן הגדה לא כ"ש ע"ש. ולדבריו קשה מאי ק"ו הוא בשלמא ראי' אף שלא הי' בב"א מ"מ כיון שהגידו בבת אחת הוי י"ל. אבל כשלא הגידו בב"א פסול משום עדות שאי אתה יכול להזימה והוצרך להשמיענו דאעפ"כ כשר וע"כ כמ"ש דלא אמר רק לענין גוף הדין וממילא כשר עכשיו מדרבנן ועל גוף הדין אמר שפיר לזו הוצרכנו ועוד אפי' אי יהיבנא ליה סברתו דלא בעינן בממון עדות שאי"ל מ"מ כיון שכתב בעצמו שם דעדים הקרובים לדיינים פסולים כיון דילפינן ממשפט אחד וכיון דבד"נ פסול משום עדות שאי אתה יכול להזימה ממילא גם בממון פסול משום משפט א' אף דלא בעינן י"ל. וא"כ למה פסק בא"י בחקירות כשר משום דלא בעינן בממון עדות שאי אתה יכול להזימה מ"מ כיון דבנפשות פסול כשאמרו א"י בחקירות משום הזמה ממילא בממון פסול עכ"פ מטעם משפט א' אף דלא בעינן י"ל ואף דהכשירה תורה שומעין דבריו כו' דלא לבעי י"ל מ"מ זה לא מצינו שהכשיר בא"י החקירות וממילא פסול כמו עדים קרובים כו' ואין טעם לחלק:
4
ה׳עוד כתב שם מחבר הנ"ל ובעודו כו' נתעורר לי תימה רבתי דהא ודאי מה דילפינן משפט א' כו' אין הכוונה ע"ש עד סופו. ותמהני איך נעלם ממנו דברי תוס' כמ"ש סנהדרין ב' ע"ב שהקשו קושיא הנ"ל וכ' שלא כדבריו עי"ש. ובל"ז עיין בשיטה מקובצת ב"ק מבואר שם להדיא בשם הרמ"ה פ' מרובה דמדאורייתא פסול גם בממון עדות שאי אתה יכול להזימה ע"ש. ואין להאריך יותר כיון שאין כל כך ענין לנידן דידן שבל"ז אין עדים כשרים:
5
ו׳ועוד כאן הוי כאומר אני זניתי עם אשתך שכ' הרשב"א דלא שייך פלגינן דיבורי' בכה"ג ואף שרב הנ"ל בס' נודע ביהודה סי' הנ"ל האריך לדחות דברי הרשב"א מהלכה ודח' ראיות הרשב"א שהוכיח מדלא נקט אני רבעתי את פלוני ודחה דהא ר"י מחלק בין לאונסו ובאני רבעתי לא משכחת לאונסו דאין קישוי כו'. ואין דבריו נכונים דהרשב"א ז"ל בעצמו כתב שם אכתי לפלוג ולימא לא לרצונו ולא לאונסו וכגון שנתקשה לאשתו והדביקוה עלי' לא היא דבדבר רחוק כזה לא פלגינן דיבורי' עי"ש. וע"כ באמת משכחת לה לאונסו רק דלא פלגינן בכה"ג אבל ר"י הוי מצי למינקט שפיר לאונסו בכה"ג דאמר בפירוש רבעתי בכה"ג כנ"ל וראיות הרשב"א נכונה כנ"ל:
6
ז׳שוב מצאתי בנודע ביהודה מהדו' תנינא אה"ע סי' ע"ז דף ס"ח שגדולים הקשו עליו הנ"ל והשיב ששגג שגיאה גדולה דהא עיקר מילתא דר"י הוא לאשמועינן דלא כרבא דלא פלגינן דיבורי' ואם היה נקיט רבעתי לא היה רבותא כלל דהא גם רבא מודה דבכה"ג לא פלגינן דיבוריה דלא שכיח עכ"ד עי"ש. ולענ"ד במחילת כבוד תורתו בהתאמצו להעמיד דבריו נגד הרשב"א טעה טעות גדול בפשיטות דהא ראיות הרשב"א הוא אי נימא דגם באומר אני זניתי כו' פלגינן כו' והיינו שזינתה עם אחר א"כ קשה שפיר ליתני אני רבעתי ולר"י לאונסו נאמן והיינו לאונסו כמ"ש הרשב"א שנתקשה כו' ולרצונו אינו נאמן ושפיר רבותא דלא כרבא דלרבא כה"ג שפיר נאמן דניהו דלא פלגינן דיבורי' דל"ש שנתקשה כו' אבל מ"מ פלגינן דיבוריה שהוא לא רבעו רק אחר כיון דנימא דגם באני זניתי פלגינן כו' והוכיח הרשב"א שפיר דבכה"ג לא פלגינן כו' ושוב לא קשה דלינקוט אני רבעתי דהא בכה"ג לא פלגינן כו' רק דליפלוג שהיה לאונסו שנתקשה לאשתו וזה לא אמרינן דלא שכיח אבל אי נימא דגם באני זניתי פלגינן שפיר מצי למיתני כנ"ל. והוא הרכיב דברי הרשב"א מה שכתב לסברתו אליבא דאמת עם דבריו לפי הס"ד דנימא פלגינן כו' גם באני זניתי כו' ע"ש כי ראיות הרשב"א ז"ל נכונה כנ"ל:
7
ח׳אך מ"ש שם בהג"ה דיבר נכונה דדברי הרשב"א אינם רק בלשון הקודש שאומר זניתי ושוב אי אפשר למיפלג דיבורי' אבל בלשון אשכנז שאומר איך האב מזנה גוועזין עם האשה שייך שפיר למיפלג דאף שמסלקין איך האב נשאר מזנה גוועזין כו' וסגי כנ"ל:
8
ט׳ועוד דנתקבל שלא בפני בע"ד ואף להפוסקים דמהני בעידי זנות שלא בפני בע"ד משום דהיא לאפרושי מאיסורא מ"מ נראה די"ל כאן דלא מהני דהא לא ידעו החקירות רק הפוסקים דמהני הוא משום דאיכא הפסד כתובה וכד"מ דמיא וכאן כיון דלענין הפסד כתובה אינו מועיל עדותן דהא היה שלא בפניו ולענין ממון לא מהני רק שיועיל לענין איסור לחוד ושוב לענין זה בעינן דו"ח וממ"נ אינו מועיל כנ"ל:
9
י׳מכל הני טעמי נראה פשוט דאין לאוסרה חדא אף אם היה עידי כיעור כשרים ג"כ יש פוסקים דבעידי כיעור וקלא דלא פסיק גם כן אין מוציאין ואין להוציא אשה מבעלה נגד רבוותא. ועוד דלא ידעו החקירות ולהרבה פוסקים בטל. ועוד שנתקבל שלא בפניהם. ומכ"ש כאן שאין צריכין לכל זה שעידי כיעור הם נשים ופסולים והאשה מכחשת וע"א בהכחשה ודאי לאו כלום והבעל אינו מאמין כלל. ואף שרוב הדברים הם לפילפולא כי הדבר פשוט שלא לאוסרה מ"מ בקשתי למחול ויקח פנאי להשיבני דבר. וה' יתן לכם חיים טובים ושלום וכל טוב כנפשו ונפש בנו המצפה לטובתכם.
10
י״אהק' יצחק מאיר בהרב מור"י יצ"ו:
11
י״בהלכות גטין
12