שו"ת חידושי הרי"מ, אבן העזר כ״טChiddushei HaRim Responsa, Even HaEzer 29
א׳הלכות גטין.
1
ב׳[השאלה לא מצאתי.]
2
ג׳הנה נראה דהוא הדין שבפ' השולח ב"א הבאים משם לכאן יוסף ק"ל יוחנן כו' ופי' הרא"ש שכן דרך ב"א הגולים ממקומם מ"מ או מרדין שמשנים שמם כו'. ואעפ"כ דוקא באיתחזיק ב' שמות כו' אבל היכא דלא איתחזיק כשר בדיעבד כמ"ש תוס' והר"ן ושאר פוסקים ובש"ע קכ"ט סי' י"ב אם לא כ' אלא שם שיש לו במקום כו' כשר. אולם י"ל דדוקא שהוחזק ל' יום במקום הזה בשם א' דלשון רש"י ז"ל והוא דאיתחזיק כו' ואפילו נודע כו' שאין לנו אלא שם שקרא הוא לעצמו בפנינו והוחזק בו ע"ש וכן לשון הרא"ש ז"ל דמשמע דוקא הוחזק. אולם ז"א דודאי ליחשב שם הב' ג"כ קבוע צריך הוחזק. אבל כשכבר הוחזק ל' יום בשם הב' חשיב שיש לו ב' שמות וכשיצא למקום א' וגירש כשר באיזה שם שמחזיק עצמו בפני הב"ד. דלישנא דברייתא יצא למקום א' משמע קצת אף שלא הוחזק ל' יום בשם א' וכן מלשון רש"י ז"ל דלעיל על לא איתחזיק ב' שמות פי' שקרא כו' והוחזק בו. וכאן על יצא למקום א' פי' משום דבאותו מקום לא הי' מוחזקין שיהיה לו ב' שמות ולא פי' שהיה מוחזק שיש לו רק שם א' מ"מ אין זה דיוק כ"כ. ולשון הש"ע והוא ואשתו במקום שאין מכירין בו אלא בשם א' משמע שבשם א' ניכר שדר שם והוחזק ל' יום בשם זה כשר כיון דשם הב' א"י אבל כשהולך למקום אחר לגרש כיון דלא חשיב נשתקע שם הראשון כדמוכח בש"ס שם דאל"ה ביוסי וקרי ליה יוחנן סגי ביוחנן לרוב הפוסקים דנשתקע כ' רק שם הב' וע"כ כיון דבעיר האחרת לא נשתקע כלל רק שאינו שם לא חשיב נשתקע ודוקא באותו מקום עצמו שנשתקע כנ"ל. וא"כ כיון דלא הוחזק כאן בשום שם י"ל דלא מהני גם דיעבד מה שרוצה לגרש בשם זה לחוד די"ל שם הלידה יותר עיקר מן השם שהוחזק בעיר א' כיון שגם זה לא חשיב נשתקע במקומו. והוי כ"כ שם טפל לחוד. והגם שמסתימת הפוסקים משמע דאין חילוק דא"כ למה כ' תוס' ושאר פוסקים מן התוספתא דמשמע מקום כ' עיקר למשנתינו והגמ' דמ"נ עיקר. והא מ"ל במשנה דמפ' יוסף כו' דשם מקום הנתינה שם הלידה שהיה לו תמיד לכך חשיב עיקר משא"כ בתוס' שיש לו ב"ש ושניהם מלידה י"ל מ"כ עיקר. וע"כ דאין חילוק וכן בתשו' צ"צ סי' ק"ח. כ' אברהם דמתקרי כו' אותו שם ששינה א"ע במקום נתינה אף שחזר להקרא בשם הלידה ע"ש בהסכמת הג' מו' העשיל זצ"ל ואיך למדו מגמ' הנ"ל על ששם מ"כ שם הלידה לכתוב שם מ"נ לעיקר. וע"כ דלא מחלק בהכי. רק מ"מ ניהו דתרווייהו שוים שם זה במקום זה ושם אחר במקום אחר. מ"מ אינו מבואר בהלך לגרש למקום ג' עם אשתו לגרש שיהיה מהני אם גירש בשם א' שבעיר א' כיון שלא הוחזק כאן בשום שם מנ"ל שיועיל מה שאומר או מעידים ששמו כן בעיר א' מאחר שבעיר אחרת יש לו שם אחר ואפשר דגרע מכ' שם טפל דעכ"פ ניכר במקום הנתינה בשם זה ג"כ משא"כ בהנ"ל. ולשון הגמ' יצא למקום אחר גם אם משמע בלא הוחזק מ"ל דלבדו יצא ושולח לאשתו שביהודה בשם דשם דשפיר מהני כיון דכ' שם מ"נ ובמ"כ לא איתחזיק שם אחר משא"כ כשמקום כ' ונתינה במקום דלא הוחזק בשום שם. והמפ' הוא ואשתו יצאו י"ל בהוחזק ל' יום ולשון ירושלמי אם היה שרוי עם אשתו במקום אחר ע"ש:
3
ד׳וגם י"ל דוקא בימיהם שהיו כותבין מקום הדירה שפיר מבורר שהוא מיהודא וכנ"ל ושם נקרא בשם זה. משא"כ עכשיו מנ"ל שיועיל מה שהיה ניכר בעיר שהוחזק שאינו מ"כ ומ"נ יותר מעיר אחרת שניכר להיפוך. אולם מלשון הר"ן בחי' גטין משמע במקום שלא הוחזק כלל ג"כ מהני. ומ"מ י"ל שם בשולח ליהודא ע"ש. מ"מ נראה אם דירת האשה במקום שהוחזק בשם שגרש חשיב מקום נתינה. ובלשון תשו' מהר"מ לובלין סי' ל"ט שמוחזק שם האשה במכו"נ מירוש ומלידתה הי' מירל כ' לכתוב מירוש לבד שהוא השם המוחזק במקום כו"נ ובמקום דירתה שמכירין אותה מן הדין. מ"מ הסכים לכתוב מירוש דמיתקרי מירל ע"ש. וכיון דכפי משמעות השאלה משנשא אשה זו עד שגרשה היה מוחזק בשם זה שגירש א"כ חשיב לא איתחזיק בב' שמות דכמו שהוחזקה לא"א זה מבורר שמגורשת בלי לעז. ועוד די"ל כיון ששינה שמו במדינה זו מצד שהוא מדינה אחרת בשביל הפאס. א"כ מה שהוחזק באיזה עיירות בשם ששינה חשיב הוחזק במדינה זו בשם זה ולגבי מדינה זו חשיב א' כשנשתקע דלא רצה עוד ליקרא במדינה זו בשם זה ושוב אף שגרש בעיר שלא הוחזק חשיב שיש לו במקום זה שם זה לחוד כיון שהוא בזו המדינה והוא מכו"נ. והכי דייק לשון הגמ' היה לו כו' ביהודא וגליל למה נקיט שינוי מדינות כיהודא וגליל כשעת חירום ולא ב' עיירות וי"ל דנקיט כנ"ל שהשינוי מצד המדינה חשיב שבכל המדינה איתחזיק כנ"ל ובעי דוקא יצא למקום אחר שאינו ביהודא כמ"ש רש"י ולא מהני בעיר אחרת. אך ז"א דשם מיירי לגרש בשמו שביהודה ובזה ודאי עיר אחרת באותה מדינה שלא הוחזק שמו שבמדינה אחרת. אך מ"מ שפיר י"ל דיצא למקום א' ביהודה ולפי שהוא באותה מדינה לא בעי הוחזק ל' ומהני גרש בשם שביהודה משא"כ אם היה יוצא למקום א' שאינו במדינות יהודה וגליל ולא הוחזק ל' אפשר דהיה פסול ואינו רשאי לברור לו שם שרוצה מ"מ נראה כנ"ל דחשיב הוחזק במדינה זו לכל העיירות כיון ששינו שמו מצד המדינה כו' ועוד די"ל. דמה דלא חשיב נשתקע דליסגי ביוחנן לחוד. הוא משום שאשתו בא"י וא"כ לגבי דידה לא נשתקע שם בעלה כלל דנקרא אשת פלוני יוסף. משא"כ כשהוא ואשתו יצאו לח"ל וקורין יוחנן י"ל דחשיב נשתקע שם יוסף דלא נקרא בא"י בשם כלל כיון שאינו שם לא הוא ולא אשתו דהא הר"ן ז"ל פי' ב"א ההולכים כו' שאשתו חזרה לא"י דמשמע דאם היתה שם לא הוי מבעיא להו דסגי ביוחנן. ובל"ז מדסתמו הפוסקים ולא הזכירו בש"ע שבעי הוחזק ל' יום במקום שגירש משמע דאין חילוק. ובפרט שנשאת דלא תצא. ובקשתי מאוד שלא לסמוך עלי רק לעיין בדבר וכשיסכים רו"מ יסכים עוד רב אחד:
4
ה׳דברי ידידו הק' יצחק מאיר:
5