שו"ת חידושי הרי"מ, אורח חיים ד׳Chiddushei HaRim Responsa, Orach Chayim 4
א׳להרב ר' וואלף נ"י נכד הרב הגאון אב"ד דק"ק ווארשא. בעה"מ חמדת שלמה
1
ב׳על דבר הטילטול בעירנו על סמך מחיצת הווייסיל. איני יודע למה רו"מ מחפש אחר חומרות בדבר שהעיד מהרי"ט שנהגו היתר ע"פ זקנים ואחריו כנה"ג תלמידו. והג' החסיד דבר שמואל סי' ק"נ. ושיבח הרבה המתירין כי באמת הוא להרים מכשול. וח"צ מחזיק הרב דבר שמואל לחסיד והיה חבירו של הגי"ת. וע"ד הט"ז בסי' שס"ג סק"כ שציוה להחמיר כהי"א שהביא רמ"א ז"ל דחייש שמא יעלה הים שרטון. לענ"ד מאחר שרמ"א ז"ל פסק ע"פ מ"ש בדרכי משה לחלוק על ב"י שכ' מאחר שהרי"ף ורמב"ם כו' הכי נקטינן כדרכו. והדרכי משה כתב שאין נראה לו לדחות כל האחרונים מפני הרי"ף והרמב"ם ואף בדעת הרי"ף אין הכרע דס"ל לא חיישינן שהרי השמיט לגמרי ע"ש. משמע דחולק רק מפני דרמב"ם יחידאי וברי"ף ספק. ותמהני שהרי מפורש בהרב המגיד שגם ר"ח גורס כן וגם בערוך גורס כן לא חיישינן כו' ערך אזל ע"ש. א"כ מבואר שגירסת הגאונים כן לא חיישי'. ובהג"א מביא שגי' מיימוני וערוך לא חיישינן. והר"ח לא הביא משמע שלא היו ידועים דברי ר"ח וממילא אפשר דאי הוי שמיע להרא"ש דברי ר"ח שגורס כן לא היה חולק שידוע שדבריו דברי קבלה ובפרט בגירסאות. וכמ"ש רמ"א ח"מ סימן כ"ה. ובוודאי נאמנים דברי הרב המגיד שהר"ח גורס כן. וממילא מסתמא גם הרי"ף כן דעתו כמ"ש ב"י. עוד נראה דע"כ דמאן דאמר לא חיישינן היינו דס"ל כלישנא בתרא דחכמים מתירין ופליג מרימר על ר"נ ופסק הלכה כחכמים. א"כ אפשר דמסופק הרי"ף אי הלכה כר"נ או כמרימר וא"כ עכ"פ הלכה כלישנא בתרא דר"נ אמר אין הלכה כחכמים והיינו מה שמתירין רק כרבי דל"א לא איסור ולא היתר ולכך השמיט כמשמעות לישנא דרבי והיכא דנהוג נהוג. וגם לגירסת רש"י דחיי' גם כן יש לומר דלשון רש"י ז"ל שם ויעלה כו' רוחב פרסה ויותר ל"ל לומר כן וידוע שלשונו כסף צרוף. ונראה דהוי קשיא ליה מנ"ל לש"ס דגם לספק אחד חוששין. דלמא בדרבי דהי' ב' חששות שמא תנטל אשפה. וגם שמא כו' שרטון. ובכל מקום ב' מיעוטים עושין ס' כנ"ל. ולכך פי' דעל דרבנן הוי ס' לקולא ולא היה חושש גם לב' חששות רק לשל תורה כיון שהיה רה"ר ולרש"י ז"ל צריך ס' ריבוא בוקעין. וכפי שכתבו הפוסקים דמחנה ישראל היה ס' ריבוא אנשים וכן נשים וכן טף ג' פרסה ממילא רוחב פרסה הוי מקום שיהיה ס' ריבוא בוקעין וא"כ לא אמר רבי היתר גם ע"י צורת הפתח בצד הפתוח לרה"ר והיה חושש על שניהם שמא תנטל האשפה והים יעלה שרטון רוחב פרסה וישאר מחיצה א' וצורת הפתח שיהיה רשות הרבים דאורייתא. והוכיח הש"ס שפיר מכח כ"ש אם חשש רחוק שצריך ב' חששות הי' חושש כ"ש תנטל אשפה לחוד. וכן דף צ"ט האריך רש"י ז"ל בלשונו ד"ה במבוי. ונראה ג"כ כנ"ל. דאל"ה מה פריך דלמא דוקא ב' חששות ע"ש. וא"כ כיון דהיכא דתני רה"ר הוא ר"ה דוקא ובמתני' דלא יעמוד דף צ"ט בעי הש"ס כרמלית מאי וקי"ל כרבא. א"כ בכל דוכתא דתני ר"ה אין שום ראיה על כרמלית. ממילא לדידן דאין לנו רה"ר כמ"ש בש"ע סי' ש"ג סי"ח ואנו תופסין כן לעיקר ואנו נוהגין היתר מתכשיטין שמפורש בש"ס. א"כ גם לרש"י ז"ל אדרבה משמע שאין לחוש לשרטון בדרבנן:
2
ג׳וא"כ הגם שאנו מחוייבים לכוף עצמינו לדעת רמ"א ז"ל. מ"מ הרי גם כפי כללי הוראה כשכותב המחבר סתם ורמ"א וי"א ולא כתב וכן עיקר וכדומה עכ"פ בדרבנן לקולא עיין פ"מ בהקדמה וכללים ע"ש. א"כ לענ"ד אין להחמיר רק כשאפשר לתקן בנקל. רק בעת שנקרש ג"כ נראה דהוי כנסר פחות מד' שהרי כשאינו מכוסה בשלג יראים להלוך מחלקת הגליד וכשמכוסה מתיראים אולי תחת השלג נקבים ויש סכנה. וגם מה שמחלקים בין דבר הניטל בשבת אף אם נאמר דאין הכפור מותר לטלטל. לענ"ד דוקא בור שנכנס לחצר שהמקום של ישראל אבל בנהר ווייסיל שרוב א"י מה בכך שאין רשאי מ"מ הם לוקחים מים ומשברים הכפור בשבת. וגם בענין המדרון שכתב הט"ז דפסק בש"ע דוקא מתלקט י' מן ד'. וברמב"ם ז"ל מדרון סתם ולא הזכיר כלל שיהיה מתלקט י' וראב"ד השיג עליו. ונראה דהרמב"ם ס"ל דמ"ש אח"כ תל המתלקט הוא ענין אחר ות"ק נקיט סתם מדרון וא"צ שיהיה מתלקט י' כנ"ל. והטעם נראה כדאמר פ"ק דשבת דף ח' וכן בגומא דיותר מג' הוי כרמלית ע"ש:
3
ד׳ולפי פי' ר' יונתן באית ליה גידודי הוא אבן יוצא כו' דמשמע שסגי רק שמקלקל הילוך הרבים להדיא בהפירצה י' ממילא כשד' טפחים מרה"ר המדרון בשיפוע כפי ערך מתלקט ד' מתוך ג' חשיב גידודי דהא מונע ההילוך והוי כרמלית כנ"ל:
4
ה׳שוב שלחתי אחר ס' כנסת יחזקאל וראיתי שדיברו הרבה מזה ודברי הגאון מהר"ש ברורים גם כשיש כפור וגליד דהרי מבואר בש"ס ב"ב כ' ובמשנה דאהלות דכפור וגליד אין כו' משום שימסו ויהי' מים. וברמב"ם בפ"י כשעשה אוהל מהם אינו כלום. ואף בחורף וע"ג נהר. והרי הרמ"א ז"ל היה במדינתינו שנהרות נקרשים בחורף. אם כן ליש אומרים וחושש לשירטון היה לו להזכיר חשש זה דאפשר שגם מ"ד לא חיישינן לשרטון מודה בכפור דודאי הוא בכל שנה. וכן הפוסקים שכתבו דבנהרות לא חיישינן לשרטון ולא כתב שום דבר מכפור משמע דס"ל כנ"ל שגם בשעת הכפור מותר כנ"ל. שוב קניתי ס' חתם סופר על א"ח ומאריך בזה הרבה וגם כן דעתו כנ"ל הנלע"ד כתבתי הק' יצחק מאיר:
5