פירושי רד"צ הופמן על שמות י״ב:ט״ז
א׳וביום הראשון מקרא־קדש. בפסוק יד נקבע, שיום היציאה ממצרים יהיה "חג לה"', ואולם "חג לה"' אינו בהכרח גם "מקרא־קדש", כי הנה שבעת ימי חג הסוכות כולם חג הם178ויקרא כג, לט (המ')., אבל רק היום הראשון הוא "מקרא־קדש". על כן מוסיף כאן הכתוב, שהן היום הראשון הן היום השביעי של חג המצות "מקרא־קדש" הם צריכים להיות179באשר למשמעו של "מקרא־קודש", ראה בהרחבה בפירוש לס' ויקרא כג, ג (המ')..ב׳מקרא־קדש הוא מצוה כוללת - לציין את היום בתור יום קדוש - שאחריה בא בדרך כלל ציון מפורט המפרט את טיבה של קדושה זו.ג׳כל־מלאכה וגו'. בחוקי החגים נאמר לענין זה רק המשפט הקצר "כל־מלאכת עבדה לא תעשו"180ויקרא כג, ג (המ')..ד׳אשר יאכל לכל־נפש, מכאן דורשת הגמרא (כתובות ז ע"ב) - "דבר השוה לכל נפש", כלומר ביום־טוב אמנם מותרת עשיית מלאכה לצורך אוכל נפש, הכנת מזון, אבל רק כל עוד מדובר באוכל השוה לכל, אבל הכנת דברים המיוחדים למפונקים למיניהם - אסורה.ה׳הוא לבדו, למעט מכשירי אוכל נפש שאפשר להכינם בערב יום־טוב181"הוא ולא מכשירין", דברי רבא, שבת כד ע"ב (המ')., שאותם אסור להכין ביום־טוב.