פירושי רד"צ הופמן על שמות י״ב:ג׳
א׳עדת. העדה היא נציגותו של כלל ישראל ; השוה ביאורנו לויקרא ד, יג.ב׳בעשר, כלומר ביום העשירי.ג׳ויקחו, הו"ו פירושה - כי אז128(Ewald (347a..ד׳לבית אבת... לבית. תרגום יונתן בן עוזיאל, רש"י וראב"ע מפרשים. שה לבית אבות - אם הם מועטים; שה לבית - אם הם מרובים. ואולם לפי פירוש זה אין פסוק ד מחדש דבר, שכן לפי זה צריך לראות בהוראה "שה לבית־אבת" משום הוראה כוללת המפורשת בהמשך - "שה לבית. ואם ימעט הבית". אך נראה, שלפשוטו של מקרא "בית אבות" הוא המשפחה המצומצמת הכוללת רק את אבי המשפחה ובני ביתו, ופירושו של "שה לבית אבות" הוא אפוא שלכל משפחה יהיה שה אחד. "שה לבית" מפרט את הדבר עוד יותר וקובע שאין לקחת אלא שה אחד לבית זה. לפי המסורת (פסחים צו עא) נצטוו על לקיחת הפסח כבר בעשרה לחודש רק לגבי פסח מצרים, ולא לגבי פסח דורות. משמעותו של פסח מצרים היתה כפולה. הוא בא גם כדי להגן על הבית וגם כדי לכפר, ומן הטעם השני שבו צריך להכינו כבר בעשור לחודש, בדומה לעשרה בתשרי, שבו יום־הכיפורים מכין את חג הסוכות.