פירושי רד"צ הופמן על שמות י״ז:א׳
א׳(ג) ניסיון ומריבה ברפידים (יז, א־ז)ב׳חרף קבלת המן המופלא היה חסר לעם ביטחון בה' מיד עם הגיעם לידי מצוקה כלשהי. משהגיעו לרפידים ולא ראו שם מעינות מים, מיד החלו לריב עם משה - עוד לפני שהוצרכו למים - כדי לבדוק בדרך זו, אם אמנם שליח ה' הוא אשר יכול לספק מים בתוך המדבר הצחיח. משה הוכיח את העם בקביעה שריבם עמו כמוהו כניסיון האלוהים (הפסוקים א־ב). נראה היה, שלפי שעה נרגע העם, ברם משתמו המים שהביאו עמהם, והם החלו לסבול מצמא, שוב הלינו על מנהיגם, כאלו הוציאם ממצרים כדי להמיתם בצמא (פסוק ג). משה צעק אל ה', שקרוב העם לסקול אותו באבנים (פסוק ד). על כן ציווהו ה' ללכת עם כמה מן הזקנים אל הצור אשר בחורב ולהכות בו, ויצאו מים רבים (הפסוקים ה־ו). בשל מאורע זה נקרא שם המקום "מסה ומריבה" (פסוק ז).ג׳כל־עדת בני־ישראל, אך לאורך כל הפרשה רק "העם"31לפי הביקורת שייך הרישא - עד "ברפידים" - למקור A, והכתוב משם ואילך למקורות B ו-C. אך קשה להבין, לשם מה צריך היה "העורך" לבנות סיפור זה מתוך שלושה מקורות שונים.. ונראה שיש כוונה בשימוש בביטויים שונים אלה. בשעת המסעות, כאשר נסעו "על פי ה"', היו בני ישראל "עדה", ציבור מאורגן היטב. ואולם כאשר רבו והלינו, אינם אלא "עם".ד׳למסעיהם רומז שהיו חניות בין מדבר סיני ורפידים, וכפי שאמנם מסופר בבמדבר לג, יב ואילך. חניות־תחנות אלה הן דפקה ואלוש. אמנם הועלו השערות באשר למיקומן, אך קשה להגיע למסקנה ודאית או קרובה לוודאי. לפי חכמינו ז"ל32בראשית רבה פרשה מח, ב; שמות רבה פ' כה, ה; דברים רבה פ' ג, א; סדר עולם פרק ה; ירושלמי ביצה ריש פרק ב. ניתנה מצוות השבת והמן באלוש.ה׳על־פי ה'. את האות למסע ולחניה נתן ה' על ידי הענן; השוה במדבר ט, טו ואילך.ו׳ברפידים. זיהוי מקומה של רפידים תלוי בזיהוי הר מתן־תורה; השוה להלן יט, ב. לפי רוב החוקרים יש לחפש אותה בקצהו של העמק הגדול אל־שייך, במקום שבו זה נפתח לערבה ער־רהא.ז׳לשתת העם, לשתיית העם.