פירושי רד"צ הופמן על שמות י״ט:כ׳
א׳שישה פסוקים אלה מספרים בפרוטרוט את הדבר שנאמר בסיפא של פסוק יט באורח כללי, והרי זה מעין כלל ופרט. אחרי שסופר באורח כללי, שמשה דיבר בשעה שהושמע קול שופר, וכי ה' ענה לו בקול, כלומר, שה' הופיע למשה לעיני העם ודיבר עמו, מסופר עתה במפורט, מה וכיצד דיבר ה' עם משה. משום כך צריך לספר תחילה שה' ירד "אל־ראש ההר". אמנם "והר סיני עשן כולו58פסוק יח (המ')., ההר כולו היה מלא כבוד ה', אך ראש ההר נועד להיות המקום שבו ידבר הוא ית' עם משה, שם היה "עב הענן"59פסוק ט (המ'). ושם "הערפל" (כ, כא) ומשה היה ראוי לעלות אל "ראש ההר" הזה כדי לדבר. ודומה הדבר למשכן, אשר אמנם כל־כולו מלא כבוד ה' היה, אך למקום התגלות השכינה למשה ולדיבור עמו נקבע "מעל הכפורת מבין שני הכרבים אשר על־ארון העדת" (כה, כב) בלבד. וכן גם כאן - כל ההר כולו מקדש היה, וראשו - קדש הקדשים, מקום התגלות השכינה. ומעין זה כבר העיר ראב"ע בביאורו הקצר60לפסוק ט (המ').. "אומר הגאון, כי מקום הענן כמו קודש הקדשים", כלומר "ענן" הוא קודש, "עב הענן" - קודש קדשים. משמעה של המלה "עב" הוא כמו משמע המלה "ענן", וגם בישעיה (יט, א) באה המלה "עב" כמקום הופעתו ית'. בקודש יכלו להיכנס גם אחרים, וכפי שנראה להלן, אבל ב"עב הענן" - בקודש הקדשים זה הורשה להיכנס רק משה בלבד ובכך הוא היה שונה מכל האחרים. הפרדה זו בין קודש וקודש קדשים בהר סיני באה לידי ביטוי ברור כל כך להלן (כד, א ואילך) עד שאין יכול עוד להיות בה כל ספק. שם נאמר "ואל־משה אמר עלה אל־ה' אתה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל, והשתחויתם מרחק" - על כל אלה ללכת אל ההר, אך "ונגש משה לבדו אל־ה' והם לא יגשו". לגשת אל ראש ההר, אל קודש הקדשים, הורשה רק משה, ואלו העם לא הורשה לגשת אפילו לקודש. ואף כי נאמר "ועלית אתה ואהרן עמך" קובעים חכמינו61מכילתא ע"א (המ').. "מה אתה מחיצה לעצמך, אף הן מחיצה לעצמן, והעם כל עיקר אל יהרסו לעלות אל ה"'. ומשום כך מודגש כאן "וירד ה' על־הר סיני אל־ראש ההר", ואל קודש קדשים זה, "אל־ראש ההר" קרא למשה לעלות, וכמו שגם מאוחר יותר נקבע קודש קדשים שבמשכן למקום התוועדות של ה' עם משה.ב׳וירד ה' על־הר סיני. "'וירד ה" וגו' - שומע אני על כולו? תלמוד לומר 'אל־ראש ההר'; יכול ממש? שירד כבוד ה' והוצע כל הר סיני? תלמוד כי מן השמים דברתי עמכם, מלמד שהרכין הקב"ה שמים התחתונים ושמי השמים על ראש ההר...62שם ע"א (המ').". ובמקום אחר63שם, ל־כ, יט (המ'). המדרש אף מוכיח כן מן הפסוק "ויט שמים וירד, וערפל תחת רגליו" (תהלים יח, י). ואפשר, שאחר שמשה עלה אל ההר, הקב"ה אמר לו עוד דברים שאינם כתובים כאן. מכל מקום, ה' דיבר עם משה לעיני כל העם כדי לבסס את אמונתם בו, ואחר זה אמר לו "רד העד בעם". תוכנה של אזהרה זו הוא "השמרו לכם" וגו' שבפסוק יב.