פירושי רד"צ הופמן על שמות ב׳:כ״ה
א׳וירא... וידע. לפי ראב"ע "וירא" החמס שהיו המצרים עושים בגלוי, "וידע" - העשוי בסתר, ולפירוש זה סמוכין באמור להלן ג, ז. ברם, אם כן היה צריך פסוק זה להיות לפני "וישמע" וגו'. על כן נראים יותר דברי רמב"ן, "כי בתחילה היה מסתיר פניו מהם והיה לאכול81השוה דברים לא, יז ופירוש ראב"ע שם (המ')., ועתה שמע אלהים נאקתם וראה אותם, לומר שלא הסתיר פניו עוד מהם". עם ראייה וידיעה אלה קשורה ההחלטה האלוהית לעשות מעשה, בדומה למסופר בבראשית יח, כא. - התיאור הריתמי החגיגי, כיצד ה' מחליט לעשות לגאולת ישראל, משמש מבוא לקטע הנפלא הבא, הדן בהזמנתו של משה להיות נביא ה'82ושום קורא בר־דעת לא יוכל לראות פסוקים חגיגיים אלה כסיום לקטעים המעטים של פרקנו אשר אותם מייחסים אנשי ביקורת המקרא ל"מסורת היסוד"..