פירושי רד"צ הופמן על שמות כ׳:ט״ו
א׳(ח) נסיבות בנתינה, איסור פסלים ומצוות המזבח (כ, טו־כג)ב׳כפי שכבר פירשנו באריכות, נאמרו עשרת הדברים מפי הגבורה בקול כנגד כל בני ישראל הנאספים לרגלי ההר. ואולם מכיוון שהעם לא עמדו מספיק קרוב אל ההר, היה צריך משה לעמוד כמתווך בינו ית' ולבין העם, כדי לתרגם להם את דברי ה' ככתוב 'כי יראתם מפני האש'155פסוק טז (המ').. דברי ה' היו מופנים אל העם כולו, הכל ראו את המראות הנוראים ואת קולו ית' שנשמע להם כקול שופר הולך וחזק, ויחרדו ולא העזו להתקרב אל ההר, אבל עמדו מרחוק.ג׳רואים. לדעת ראב"ע בא פועל זה ביחס ללפידים וקול השופר ו'ההר עשן'; השוה 'ותחמרה בחמר ובזפת' (ב, ג) וכדברי ר' ישמעאל במכילתא ע"א 'רואים הנראה ושומעין הנשמע'. אבל לא כן דעת ר' עקיבא שם האומר. 'רואין ושומעין הנראה'. הפועל 'רא"ה' בעצם פירושו 'לחוש' והוא בא לציין את חישת הרשמים מן העולם החיצון; השוה ישעיה מד, טז; ירמיה לג, כב.ד׳לפידים, ביטוי אחר במקום הברקים המוזכרים למעלה156"וינועו לאחור ויעמדו מרחוק יותר" וכו'. ובסוף דיבורו: "מלשון 'נע ונד תהיה' (בראשית ד, יב) וכן 'ויניעם במדבר' (במדבר לב, יז)'. וראה מכילתא "אין נע בכל מקום אלא זיע" (כלומר רטט ורעדה), שנאמר (ישעיה כד, כ) 'נוע תנוע הארץ'" (המ')..ה׳וינועו, כלומר הזדעזעו, ולא שברחו, כפי שיש מפרשים. וראה רמב"ן157דברים ה, כב (המ')..