פירושי רד"צ הופמן על שמות כ׳:כ״ב
א׳ואם מזבח אבנים. לרישא זה של פסוקנו מעיר ר' ישמעאל במכילתא, שמלת 'אם' זו אינה רשות כי אם חובה, כלומר תיבת 'אם' שבכאן אינה מביעה תנאי כלשהו אלא זמן - כאשר - ופירושו של הרישא הוא, כאשר יבוא הזמן שבו תרצה לבנות מזבח של קבע, עשוי אבנים, כי אז 'לא תבנה אתהן גזית', לא תבנה אותו מאבנים מסותתות. כי אכן מותר, לפי האמור במכילתא שם, לבנות את המזבח גם מלבנים, כשם שמותר לקחת להכנת כלי בית־המקדש כסף במקום זהב, עיין מנחות כח, ב לא תבנה אתהן גזית, בו אי אתה בונה גזית אבל אתה בונה בהיכל ובקדש הקדשים גזית וכו'. ומה אני מקיים 'ומקבות והגרזן כל כלי ברזל לא נשמע בבית בהבנותו'195מכילתא דר' ישמעאל ע"א (המ'). בבית אינו נשמע, אבל בחוץ נשמע'196הל' בית הבחירה א, ח. ועיין שם כסף משנה ומשנה למלך., ובמס' סוטה (מח, ב) מייחסים דעה זו לר' נחמיה, בעוד שלפי ר' יהודה השתמשו לחיתוך האבנים בשמיר. רמב"ם197מורה נבוכים חלק ג, מה (המ'). מקבל את דעתו של ר' נחמיה, וכפי שמסופר בס' מלכים (א, ה, לא) 'ויפסלו בוני שלמה ובוני חירום והגבלים, ויכינו העצים והאבנים לבנות הבית'. רמב"ן לעומת זה מקבל את דעתו של רבי במס' סוטה (שם) שלבניית בית המקדש עצמו לא נלקחו אבנים שסותתו בכלי ברזל, כאמור במלכם א, י, ז. ורק לבניית העזרה ולבניית ביתו של שלמה השתמשו באבנים מסותתות, השוה שם ז, יב. והנה טעמו של האיסור בשימוש באבנים מסותתות בכלי ברזל נאמר כאן במפורש 'כי חרבך הנפת עליה ותחללה', כלומר שיש משום חילולו של המקדש כאשר מניפים חרב על אבני המזבח, והמכילתא עוד מוסיפה. 'מכאן היה ר' שמעון בן אלעזר אומר, המזבח נברא להאריך שנותיו של אדם, והברזל נברא לקצר שנותיו של אדם; אינו רשאי להניף המקצר על המאריך'. יחד עם זאת חיפשו המפרשים טעמים נוספים לאיסור זה. רמב"ם198Knobel מזכיר בהקשר זה את הפסוק "וירד מעשות החטאת והעולה והשלמים" (ויקרא ט, כב) כהוכחה שאכן היו מדריגות במזבח. אין זה כי אם ביקש להטעות את מי שלא יעיין בפסוק במקומו, שהרי בוודאי אפשר לומר "וירד" גם לגבי ירידה בכבש ולא רק לגבי ירידה במדריגות דווקא. אומר שזוהי הרחקה - שלא יבואו לעשות בהן צורה ותהיה אבן משכית, כמנהג עובדי ע"ז. ראב"ע סובד, אולי היה כן כדרך 'פיגול, בעבור שהיה קרב לגבי המזבח, ואין ראוי הנשאר להיות פיגול, כי יחלל קודש שהקדיש, אם יישאר ממנו עד שיהיה פיגול. וככה זה, אם יכרתו האבנים לבנות המזבח, אולי יחולל הנכרת מן האבנים לע"ז. וזה אינו כבוד'. כנגד שתי סיבות טוען רמב"ן. והכתוב לא אסר לבנות גזית רק בהניף עליהן ברזל.. ואם בא לסתת אותן בכלי כסף או בשמיר שהזכירו רבותינו, הרי זה מותר אף על פי שאינן שלמות, וזה ישבר טעמו של רבי אברהם, גם טעם הרב בעבור זה איננו נכון'. ומכל מקום אין לנו לחפש טעמי מצוה כאשר טעמה מפורש בכתוב, כמו כאן.