פירושי רד"צ הופמן על שמות כ׳:ח׳
א׳(ד) הדיבר הרביעי (כ, ח־יא)ב׳הדיבר הרביעי בא להזכיר את אות הנצח שה' קבע בינו ובין בני ישראל, למען יזכרו תמיד כי ה' הוא בורא שמים וארץ וכי הוא מושל בכל היקום וכי כל היש לשירותו עומד. השבת היא האות שנועד להזכיר את שמירת שלושת הדברות הקודמים.ג׳זכור. לזכור יום מסוים פירוש להבליט אותו מבין ימים אחרים וממילא גם לחוג אותו, ומכאן 'הימים האלה נזכרים ונעשים'73אסתר ט, כח (המ'). - נחגגים, 'והיה היום הזה לכם לזכרון'74יב, יד (המ'). והיה ליום חג. בדברות שבס' דברים בא כאן לשון 'שמור' והרי גם הוא לשון חג - 'ליל שמורים הוא' (שמות יב, מב) הוא ליל חג.ד׳את יום השבת. ההנחה היא, כי יום השבת כבר ידוע, אם משום שכבר נצטוו על שמירת היום השביעי בקשר למן75טז, כ, כו (המ')., ואם משום שסיפור מעשה בראשית היה ידוע בישראל, ושם היום השביעי שבו נח ית' כבר נקרא בשם שבת. אך קשה להניח ששמירת השבת היתה נהוגה אצל בני ישראל בימי קדם.ה׳לקדשו בא ללמדנו, שיש לציין את יום השבת כיום קדוש, ושעלינו לקדשו. ואף כי היה אפשר לסבור, שקידוש זה הוא בכך, שאין עושים כל מלאכה ביום זה, מיוסדת היא דעת חז"ל שנדרשת כאן הצהרה־הכרזה באשר לקדושת היום. כשם שהמלים 'ויקדש אותו'76בראשית ב, ג (המ'). אצל הקב"ה אי אפשר להבין אחרת מאשר שהוא ית' חשב על יום השבת כיום מקודש, כך נדרש דבר זה מישראל במלה 'לקדשו', ודומה שאף הביטוי 'מקרא קדש' (ויקרא כג, ב, ג ועוד הרבה) בא להטיל עלינו חובה שכזו. השוה ביאורנו שם77בתרגום העברי, כרך ב, עמ' צו ואילך (המ').. מצוות קידוש על היין כלולה אפוא במלה 'לקדשו', וכדברי המכילתא. 'לקדשו - קדשהו בברכה'. ואותו משמע יש לפועל קד"ש בפסוק 'וקדשתם את שנת החמישים שנה' (ויקרא כב, י), והשוה רמב"ן ע"א וראה אצלו גם באשר לדבריהם ז"ל 'זכור ושמור בדבור אחד נאמרו'78מכילתא; שבועות כ ע"ב (המ').. שני הפסוקים הבאים יפרטו במה תתבטא קדושת השבת.