פירושי רד"צ הופמן על שמות כ״א:י״ח
א׳(ב) חמש הוראות לגבי פגיעות קלות יותר בגוף הזולת (כא, יח־כז)ב׳תחילה מדבר הכתוב בפציעות שבהן יש חשש למיתה, כלומר פציעות מסוכנות. וכאן מבחין הכתוב בשלושה מקרים. (א) הפוצע שכנו בן ישראל (או אפילו עבד נכרי), והוא פטור מעונש מוות רק לאחר שהמוכה הבריא עד כדי שיוכל להתהלך בחוץ, כלומר ברשות הרבים; (ב) הפוצע את עבדו שלו פצעים אנושים, והוא פטור מעונש כאשר העבד חי עוד מעת לעת; (ג) כאשר המכה אינו פוצע בן־קיימא כי אם עובר במעי אמו, כי אז הוא נענש בעונש ממון. אחר כך קובעת התורה עונשים בשביל חבלות קלות יותר, שאין בהן משום סכנת נפשות - (א) הפוצע בן ישראל נענש על פי Talionis Jus, כלומר משפט עין בעין, ולפי התורה שבעל־פה115מכילתא ע"א (המ'). - ממון; (ב) הפוצע את עבדו־שלו, חייב לשחררו.ג׳וכי יריבון. גם כאשר המכה ניתנת בשעת ריב - לפי רש"ר הירש: אין "ריב" אלא מחלוקת שהתחילה בדין ודברים, בניגוד לאמור בפסוק כב - "וכי ינצו", דהיינו מחלוקת שהתחילה בקטטה ותגרת ידיים של ממש. אין זה משנה את חובת התשלומין, וראה שם אצל הרב הירש, שגם המכה שלא במתכוון חייב בתשלומים שהם פיצויים, "והם נובעים כתוצאה משפטית טהורה מן הנזק שנגרם ואינo תלויים כל עיקר בתכונת הפשיעה של מעשה המזיק".ד׳באבן או באגרוף. הרי לך שגם טיבו של הכלי המזיק מובא בחשבון116רבי נתן אומר, הקיש אבן לאגרוף ואגרוף לאבן, מה אבן שיש בו כדי להמית' וכו' (מכילתא) (המ')..ה׳אגרוף. מן השורש גר"ף, לאסוף ביד, לקמוץ היד.ו׳ולא ימות. כאשר המוכה אינו מת, כי אז "וניקה המכה, אבל אם הוא מת, כי אז "נקם ינקם" - מיתה, אתה אומר מיתה או אינו אלא ממון? היה ר' נתן אומר, נאמר כאן נקימה ונאמר להלן נקימה - "והבאתי עליכם חרב נוקמת נקם־ברית"117וכך גם מתרגמים השבעים והוולגטא. (ויקרא כא, כה), מה להן חרב, אף כאן חרב" (מכילתא).