פירושי רד"צ הופמן על שמות כ״א:כ״א
א׳יום או יומים, "יום שהוא כיומיים ויומיים שהן כיום. הא כיצד? מעת לעת". גם יוב"ע מתרגם. "דין יומא חד מעידן לעידן קטיעין יתקיים". ורמב"ן מבאר. "ועל דעת רבותינו (מכילתא) הזכיר יום או יומיים להודיע שצריך לחיות עשרים וארבע שעות, וטעמו יום שלם, או יומיים שאין יום שלם בהם". כלומר, גם אם לא חי יום שלם מערב עד ערב, אלא למשל מצהריים עד צהריים, די בכך. אך קודם לכן מבקש רמב"ן לבאר שלא כמכילתא, ש"יום" פירושו "ביום". "וטעמו אם ביום ההוא או גם ביום המחרת יעמד על רגליו, לא יוקם. ושיעורו. אם ביום או ביומיים. אך אם לא עמד, הרי זה "ומת תחת ידו", גם כשמת רק ביום השני. ואין הכתוב מזכיר עמידה ביום השלישי משום שאם חי עד ליום השלישי אין עוד צורך בעמידה, שכן אין זה עוד "ומת תחת ידו". בכלל אין צריך להתקשות בביטוי "יום או יומיים", שכן כבר כתב ראב"ע. "והנה כמוהו "על פי שנים עדים או שלשה עדים"126דברים יז, ו (המ'). בתרגום השומרוני בא במקום "נקם ינקם" - מות יומת, במקום "יקם" - יומת, והרי זה תיקון המעיד על קדמותה של המסורת היהודית.. ומי שרואה משום קושי גם שם, יכול לקבל גם שם וגם כאן את הביאור המדרשי של ר' יוסי הגלילי במכילתא. "אך אם יום, שומע אני כמשמעו? תלמוד לומר "אך" - חילק". דומה שלר' יוסי אין מוטל עונש על האדון גם כשהעבד אינו חי יום שלם. לדעתו צריך להבין את המלים "ומת תחת ידו" על פי משמעם המילולי הצר ביותר, דהיינו האדון יוצא בלא עונש כל אימת שלא התרחש המוות ממש בשעת הכאתו את עבדו. אך עם זאת גם אפשרי לבאר - בדוחק - את דברי ר' יוסי הגלילי "אך חילק" כמוסבים על "יומיים".