פירושי רד"צ הופמן על שמות כ״א:כ״ב
א׳וכי ינצו אנשים. נראה ששייך כאן לומר "דיבר הכתוב בהווה" כמו למעלה (פסוק יח) "וכי יריבון אנשים".ב׳ונגפו אחד בלבד נוגף, וכמו "כי אם יפולו האחד יקים" (קהלת ד, י). נראה שהאשה באה לעשות שלום בין הנצים או כדי לעזור לבעלה כאמור בדברים כה, יא. ונאמר כאן שהנוגף את האשה חייב בתשלום עבור העובר שהמית, אף על פי שכלל לא התכוון לכך. שכן ביקש להכות רק את יריבו.ג׳ויצאו ילדיה. ההנחה היא שבמקרה זה הילדים העוברים נולדים מתים, וכפי שאמנם שכיח.ד׳ולא יהיה אסון. לא נאמר כאן אלא שהעובר מת, אבל מעבר לזה לא נעשה דבר, כלומר היריב לא נפצע ואף האשה לא נזוקה עקב ההפלה. ונראה שאין הכתוב מבקש אלא להביא כאן, בניגוד למקרי ההריגה המנויים קודם רת המקרה שבו נהרג ילד־עובד שעדיין לא היה מוסגל לחיות - עובר במעי אמו.ה׳ענש יענש, כלומר יוטל עליו עונש ממון.ו׳כאשר ישית. לפי רש"י פירוש "כאשר" כאן - בשעה ש..., כלומר כאשר בית הדין יטיל עליו עונש, או אז ישלם, וכמו "כאשר ייטב לך" (בראשית מ, יד). אלא שהיינו מצפים יותר ללשון תנאי - "אם ישית", כי אז... התרגומים מתרגמים "כמא" (אונקלוס) או "היכמא" (יונתן בן עוזיאל). ראב"ע סובר שהנוגף ישלם כדרישת בעל האשה, ואם אינו מסכים לדרישתו של הלה, כי אז ישלם לפי קביעת בית הדין. אולם יותר נראים דברי רמב"ן. "בעבור שאין בולדות היזק ניכר, כי מי יודע אם יצליחו, אמר הכתוב, אע"פ שאין כאן ממון תשלומין, נשים עליו עונש, והוא כמו קנס וממון שיטילו אחרים עליו על כרחו... ואמר שיהיה העונש "ככל אשר ישית עליו בעל האשה", שהוא חפץ בילדיו, וחשובים הם אצלו, ויתן זה "בפלילים", שלא יתן עליו עונש יותר מכדי דמיהן". במכילתא באות בענייננו שלוש דעות. "וכי ינצו אנשים, למה נאמרה פרשה זו? לפי שהוא אומר... בא הכתוב ללמדך על המתכוון להכות שונאו והכה אוהבו, שהוא במיתה; רבי אומר... פטור... אבל בא הכתוב ללמשך שחבל אשה לבעלה ודמי ולדות לבעלה; רבי יצחק אומר, ומה תלמוד לומר וכי ינצו אנשים? מגיד שאינו חייב עד שיהרוג בר־קיימא".