פירושי רד"צ הופמן על שמות כ״א:כ״ו
א׳וכי יכה איש את עין עבדו... ושחתה. מכיוון שברור, שבעניין נזקי גוף שוה עבד עברי לישראל חופשי, מסכימים הכל שהעבד שבו מדובר כאן הוא עבד כנעני דווקא. "לא אמרתי אלא מכה שיש בה השחתה"136מכילתא (המ')., רק במקרה של השחתה מוחלטת של עינו יצא העבד לחופשי, והוא הדין במקרה של השחתה מוחלטת של שנו. עין ושן באות כאן כציונים מפרטים של אברי הגוף, מן החשוב ביותר ועד לפחות ביותר, ולדעת התלמוד (קידושין כד ע"א ואילך) כלולים בשתי אלה כל ראשי האברים, שהם 'מומין שבגלוי ואינן חוזרין'. מצוה זו תכליתה היא להביא את אדוניו של העבד הכנעני ליחס הוגן וזהיר כלפיו. וזה אשר מתחייב בטיפול אכזרי בעבדו, ייענש בהפסד העבד137ראה שד"ל ע"א., ועל כן נחשב הפסד העבד עקב שילוחו לא לתשלומין כי אם לקנס138וראה דברי רש"ר הירש ע"א..ב׳לחפשי ישלחנו. מחלוקת תנאים היא, אם העבד המשתחרר בשל אובדן אחד מראשי אבריו צריך גט שחרור או לא (שם שם ע"ב).ג׳תחת עינו.. תחת שנו נראה מכאן שיש עונש על כל אבר ואבר, כך שאם השחית תחילה את עינו של העבד ואחר הפיל את שנו, חייב האדון גם לשחרר את העבד - תחת עינו, וגם לשלם לו ממון - תחת שנו.