פירושי רד"צ הופמן על שמות כ״א:ל״ג
א׳(ב) פגיעה על ידי הבור (הוראה אחת)ב׳לאב הנזיקין 'בור' שייכים כל אותם הנזקים שנעשים לאדם או לבהמה על ידי חפץ שאדם הניח ברשות הרבים, למשל שבר כלי שזרקו לרשות הרבים, ובהמה או אדם נזוקו בו, הרי זה תולדה של בור.ג׳וכי יפתח... כי יכרה. כיוון שהכתוב מטיל את האחריות לנזקי הבור על מי שפתח אותו או כרה אותו, הרי לנו, שלא בבור שהוא רכושו של המזיק מדובר כאן, אבל מדובר בבור שברשות הרבים, והמזיק נקרא 'בעל הבור' רק משום שהוא זה שפתחו או כרהו - "עשהו הכתוב בעליו להתחייב עליו בנזיקין" כלשון רש"י ע"א. רשב"ם מבאר את שני הפעלים בכך, שהראשון מדבר בבור שמלאכתו נסתיימה, והפשע הוא שלא כיסהו, ואילו השני מדבר בבור שאדם כורה אותו ולא כיסהו בערב, בצאתו ממלאכתו, לפי שהוא רוצה להמשיך ולחפור בו למחרת, 'וטורח הוא לו לכסותו בכל יום'. בגמרא (בבא קמא נ ע"א) מובאת מחלוקת בין ר' ישמעאל ור' עקיבא, בו שואל ר' ישמעאל. 'אם על פתיחה חייב על כרייה לא כל שכן?'157במכילתא נוסח השאלה הוא: "אם הפותח חייב, הכורה לא כל שכן?" (המ'). ובהמשך נאמר שם (נא ע"א). 'להביא הכורה אחר הכורה שהוא חייב', כלומר גם מי שרק העמיק את הבור שכבר היה קיים חייב לשאת בנזק יחד עם זה שכרה שם לפניו, ואף יש שהוא חייב לשאת באחריות לבדו. 'החופר בור תשעה ובא אחר והשלימו לעשרה, אחרון חייב' (שם י ע"א).ד׳בור. מסתבר, שהכוונה לבור־מים שאדם חופר יחד עם אחרים במקום מרעה בהמות, ואותו צריך לכסות, פן יסכן אותן.ה׳ולא יכסנו. "מכאן אמרו, כיסהו כראוי (ונתגלה בדרך מקרה כלשהו) - פטור"158מכילתא (המ')..ו׳שור או חמור. "שור - ולא אדם, חמור - ולא כלים" (שם נג ע"ב). אדם שמת עקב נפילתו לבור, בעל הבור פטור, ואין כאן כופר. אך אם ניזק, חייב בעל הבור לשלם נזק שלם159ראה רמב"ם הל' נזקי ממון פ' יב, ט"ז (המ').. וכשם שבעל הבור פטור במקרה של מיתת אדם עקב נפילתו לבור, כך הוא פטור גם מנזקי כלים שנפלו לבור ונשתברו.