פירושי רד"צ הופמן על שמות כ״ב:ט״ו
א׳(ד) המפתה - שתי הלכותב׳וכי יפתה. וי"ו החיבור מראה שגם ענין זה נמנה עם אבות הנזיקין, נזק שניתן לתקנו אם על ידי תשלום מוהר ואם על ידי נישואין. ועם זאת נחשב תשלום מוהר זה לקנס28ראה מכילתא ע"א (המ')., והוא משום שאין זה נזק ישיר מעשי. משום כך נמנה גם מקרה זה עם הנזקים הקלים.ג׳אורשה. בידוע הוא שהשורש אר"ש משמעו לבוא בברית אירוסין29ואין הוא זהה עם הפועל verloben בגרמנית., מצב שהבגידה בו נחשבת לניאוף.ד׳מהר פירושו לרכוש באמצעות מתן מוהר. כתיבת הגבר כתובה לאשתו מנהג קדום היא, ורק מאוחר יותר נתקנה על ידי שמעון בן שטח כחובה (ויש אומרים שהיא דאורייתא). גם כאשר האב ממאן לתת את בתו למפתה, על המפתה לשלם את המוהר. נראה שגובה תשלום המוהר כבר נקבע במנהג עתיק, וראה בס' דברים (כב, כט) שם הוא נקבע בחמישים שקל, וכן גם נקבעה מאוחר כתובתה של בתולה - נ שקל שהם מאתיים זוז. בס' דברים (שם) מדובר במקרה אונס, שהוא פשע חמור מפיתוי, כלשון המכילתא, "על דעתה ועל דעת אביה", בעוד שהמפתה לא עבר אלא על דעת אביה.