פירושי רד"צ הופמן על שמות כ״ב:כ״ו
א׳כי הוא כסותו וגו', שהרי אין לו כמו לעשירים הללו, כסות מיוחדת בשביל הלילה, אלא עליו להשתמש בשלמה גם בתור "כסות" כלומר בתור שמיכה.ב׳לעורו, דהיינו בשרו, השוה איוב (יח, יג). ראב"ע מעיד כאן (בשם "הגאון"), שתכלית לקיחת המשכון אינה אלא "בעבור שלא ילווה מאחר, ויתנו לו חבול תחתיו". ואילו שד"ל כותב בשם תלמידו מוהר"י שלמה שמואל אלפקר, "כי הלווה בהיותו מוכרח ללכת בכל ערב או בכל בוקר לקחת שמלתו, ישתדל שלם חובו". ואולם מה שכותב שד"ל, "כי אחר שהוא עני כל כך, שאין לו ליתן במשכון אלא שמלתו, התירה התורה לקחת ממנו שמלתו ליום אחד, באופן שיצטרך להתבזות ולצאת בלא שמלה או להיות כלוא בבית, ואם בכל זאת לא ישלם, האמינתו תורה שאין ידו משגת לשלם וחייבה את הנושה להשיב לו שמלתו ולהרפות ידו ממנו" - איננו נכון, ולו מן הטעם הפשוט, שמצב זה ישאיר מרחב־תימרון גדול מדי לרמאים שהם יודעי תורה.