פירושי רד"צ הופמן על שמות כ״ב:ז׳
א׳אם ימצא הגנב. אגב אורחא נמצינו למדים כאן, כי גם בשל גניבתם של מיטלטלין משלם הגנב תשלום כפל, וזה נחוץ, שהרי למעלה (פסוק ג) מדובר בתשלומי כפל רק בקשר לשור, חמור ושה, כלומר בקשר לבעלי־חיים דווקא. וממילא נמצינו למדים שכאשר הכתוב מונה שור, חמור או שה, אין הוא בא להוציא מיטלטלין, חפצים דוממים.ב׳ונקרב, עליו להתקרב2השוה Ewald, 123b. לשם שבועה, כפי שחז"ל מסיקים מכוח גזרה שוה3עיין מכילתא ע"א (המ')..ג׳אם לא שלח ידו במלאכת רעהו. אין להבין משפט זה כנוסח שבועה, שהרי בשבועה לשון "אם לא" הוא חיוב, ולשון "אם" הוא שלילה4השוה Ewald, 365a., אלא יש להקדים־להשלים כאילו נאמר. בבית הדין יוכח, אם לא וכו'. לפי חז"ל5בבא קמא קז ע"ב (המ'). על השומר חינם הטוען נגנבה להישבע שלוש שבועות. "שלוש שבועות משביעין אותו, שבועה שלא פשעתי בה, שבועה שלא שלחתי בה יד, שאינה ברשותי". ומסתבר ששלוש השבועות הללו כלולות בדברי הכתוב "אם לא שלח" וגו'. הפושע מושווה למזיק ונקרא בלשון הכתוב "שולח־יד". מכיוון שכתוב כאן שעל בית־הדין לבדוק "אם לא שלח ידו", הרי הכוונה לכל התנהגות בלתי־ראויה ברכוש הזולת, הן כאשר לא שמרו במקום השמור מפני גנבים, כלומר שלא שמרו בקפידה כמו הרכוש שלו, הן כאשר השתמש בו או התכוון להשתמש בו לצורכו שלו; עיין בבבא מציעא מא. הן כאשר חשק בדבר לשמרו לעצמו והוא רוצה לשלם תמורתו, תמיד היא תכונה "שליחת יד במלאכת רעהו".ד׳מלאכת רעהו. מלאכה - רכוש, נכס מיטלטל, השוה בראשית לג, יד.