פירושי רד"צ הופמן על שמות ג׳:ח׳
א׳וארד. בהתגלותו בסנה הראה ה' אות עלי־אדמות שעתה נכון הוא להציל את ישראל; השוה בראשית יא, ה; יח, כא.ב׳מן־הארץ. מוסב על "מצרים" שברישא, אף־על־פי ששם הכוונה למצרים העם, ואלו כאן למצרים הארץ, הממלכה.100אך לא אדע, מדוע לא להסב "הארץ ההיא" על "במצרים" שבפסוק הקודם (המ'), אל־ארץ טובה ורחבה. לא רק להציל רצה הקב"ה את ישראל אלא אף להביאם אל ארץ טובה מזו שבה הם יושבים עתה; השוה דברים יא, י.ג׳ארץ זבת חלב ודבש. לכאורה זהו ביטוי מקובל לציון ארץ טובה שבה נמצא הכל בשפע רב, בדומה לביטוי "איש תחת גפנו ואיש תחת תאנתו" (מלכים א' ה, ה; מלכים ב' יח, לא; מיכה ד.ב) הבא לציין עושר ושלום.ד׳הכנעני וגו'. כאן, כמו בפסוק יז, וכן להלן כג, כג; לג, ב; לד, יא; דברים כ, יז; יהושע ט, א; יא, ג, מנויים שישה עמים בלבד. לעומת זאת נמנה בדברים ז, א; יהושע ג, י; כד, יא נוסף על אלה גם הגרגשי. בבראשית טו, יט ואילך נוספים עוד קיני, קנזי, קדמוני והרפאים, בעוד שהחיוי לא נמנה שם. בשמות יג, ה חסר מן המנויים כאן הפרזי. יש להניח שבעבר־הירדן המערבי ישבו שבעה עממים, כפי שהם מנויים בדברים ז, א, אך נראה שהגרגשי היה שבט בלתי־חשוב. באשר לפרזי, ייתכן שהוא כלול בכנעני; השוה בראשית יב, י; יג, ז; לד, ל. באשר לבראשית טו, יט ואילך - עיין בביאורנו שם, וכן בביאורנו לבראשית י, טו ואילך.