דרך המלך, חגים, חנוכה ב׳Derekh HaMelekh, Holidays, Chanukkah 2
א׳חנוכה
1
ב׳בימי מתתי' וכו' מסרת גבורים וכו' וטמאים ביד טהורים וכו'
2
ג׳קושית אא"מ זצוקללה"ה בשלמא הנם של גבורים ביד חלשים ניחא. אבל טמאים ביד צדיקים וטהורים למה מזכירין.
3
ד׳אמנם איתא מהמגיד הגדול זצ"ל על מלמד שחתר לו הקב"ה חתירה תחת כסא הכבוד כדי לקבלו בתשובה (סנהדרין קג). האמור במנשה. שזה תחת הכבוד לד' מה שמקבל את החוטא בתשובה עכ"ל הק'. ע"פ פשוט הוא כי מלא כל הארץ כבודו בזה שד' ברא ברואים רוחנים וגשמים וד' לא ברא דבר אחד לבטלה. אלא הכל לכבודו ברא שיתגלה על ידם מלכות שמים. וכל רגע מהזמן וכל נשימה היא לצורך זה שתתגלה אלקותו ית'. אבל כל התגלותם הוא ע"י האדם. כי האדם הוא המכיר את קדושתם אשר עליהם והוא עובד עמהם את ד', וכל עליות העולם לקדושה הכל ע"י האדם. לכן כשח האדם ח"ו אף אם שב אח"כ והחטא בעצמו נמחה אבל עכ"פ לא עשה מעשה ס ועבודה בעת שחטא, וחלק העולם, הזמן וחלקי העולם אשר כבודו ית' היה צריך יי להתגלות על ידם ע"י מעשה האיש חסרים, נמצא שבכסא הכבוד יש חתירה ח"ו. מלו שחתר לו הקב"ה חתירה תחת כסא הכבוד כדי לקבלו בתשובה, שזה תחת הכבוד ( £ שד' מקבל בתשובה את החוטא כנ"ל כיון שחסר לו חלק מכבודו ית' אשר היה צו לגלות בעולם. לכן עיקר התשובה היא מה שנעשה מהחטא בעצמו דבר טוב. שמהזמן שחטא מג לו עתה טובה. עיקר תשובה זו היא מאהבה שנעשה מזדונות זכיות. אבל האם דבר ........הוא שלא תהיה כונתו לעצמו מאומה רק לאהבתו ית'. ומאין יגיע החוטא פתא למדרגה נשגבה כזו. לכן אף אם א"א לו לאדם לעשות מחטאיו זכיות עכ"פ ישתו שיגיע לו טובה לעבודתו ית' אף מחטאיו ששב עליהם. אם חטא או רק לא עשה המצ כהוגן צריך הוא להרגיש את אשר עבר בקרבו. על כל דבר שהוא היפך רצון ד' איך ה I נתון תיכף בכף הקלע ר"ל. כל העולמות וכל המציאות משועבדים לרצון ד'. וכמו שאג נהר גינאי לרפב"י (חולין ו') אתה הולך לעשות רצון קונך ואני הולך לעשות רצון קו ומעולם לא שינתה שום כריה מן השמש ועד רמש הארץ מן מצות ד' אשר צוה עליה ורק האדם כיון שנתן לו בחירה חפשית מבעט הוא ח"ו. ואף אם אינו מבעט בעביו עכ"פ אינו מבטל רצונו לגמרי לרצון ומצות די. יחיד הוא האדם בכל המציאות זר הו בעוה"ז ובעוה"ב. העולמות אינם יכולים לסבול בריה משונה כזו והם שואלים אותו כ לך פה ומי לך פה ולמה אתה מתגאה בעולם שאינו שלך בעולם זר. ומי ששומע את ק רחשי לבבי ואת נדנודי נפשו מרגיש הוא בכף הקלע הזה, איך שמשלבת אותו אנה ואנ ומאד יחרד וילפת האיש על יסורי נפשו אלו, כי גם ביראת העונש יש ב' דרכים, בחינה מי שמתירא בעבור שאיימו עליו שיענש לאחר איזה זמן אז קשה הוא שיירא מעונ העתיד ויגבר על הנאת היצה"ר שכבר נמצאת אצלו. משא"כ מי שמרגיש ביסורי גיהו שכבר מתייסר הוא בהם עכשיו ובכף הקלע שהוא נדון בו כבר. הוא יכול להתגבר j פתויי היצה"ר ההוים ביסודי נפשו ההוים. לכן צריך האדם להסתכל ולהשגיח על נפשו מחשבותיו ורצונותיו פנימה. וירא וירגיש את נכרדותו בכל העולמות. מאין המה המחשבות זרות אש בו אף כשבא לעם את ד', אין כתתי ח"ו במחשבות מגונות אלא רק מחשבות של חול בעת התפלה והעבוד שג"כ עבירה הם. למה הוא פוסח אז מקודש אל החול ומחול אל הקודש, פתאום בא ' » מחשבת חוץ וכיון שמוזכר הוא שעומד בתפלה סולד הוא ממנה ושב אל הקדושה. אנ גם עתה אינו מתמיד בזה ושב למחשבת חוץ. וזה הכל מכף הקלע. שכיון שהתקו בתפלתו לעולמות הקדושים הם משליכים אותו משם מה לך פה בריה משונה אשר א דוגמתך בנו אשר יכולתך שלא לבטל רצונך לד' ולרצונו ית' ולהתרחק ח"ו ממק , החיים, ונפשו נופלת עי"ז לעוה"ז ומזה בא לו עתה בתפילתו מחשבת חוץ מעוה"ז, נפשו נשלכה עתה מן עולמות עליונים לעוה"ז. אבל גם עוה"ז אינו מקבלו, וגם הוא זורקו ממנו באמרו גם אני בכל נמיכיותי אני שש ושמח לעשות רצון קוני וגש הלאה בריה משונה כזו, ונתרחק האיש שוב מן מחשבת חול אל הקודש וחוזר חלילה. עד שלמדות רצון האדם בעצמו קשה לו להשאר על מצב אחד של קדושה בתפילתו. וחוץ מזה, האיש הזה כל ענין מצותיו יכולים להקרא רק פעולת ועשית המצות, לא עצם המצות. למשל כשמסיקין אש בתנור נעשה חם בכל הבית. לא שעצם האש נמצא עתה בכל הבית רק שפעולת האש בלבד נמצא. כן העוה"ז נקרא עולם העשיה מפני שאין עצם הקדושה בו רק פעולות ועשיה אלקית נמצא בו. וכמו שאמר ד' לפי מעשי אני נקרא. קריאתי שקוראים אותי בעוה"ז רק לפי מעשי, והתגלות עצם אלוקות בעולם זהו כבר עליה מעשי' לברי' וכדומה. לכן מי שעולם הקדושה דחתה אותו לחוץ אז אין עצמותו נמצא במצוה כי עולם הקדושה אינה סובלתו. ויותר יכול הוא להמצא בעוה"ז. וכל מצותיו הם רק עשיות ופעולות המצות. ואף בפשטות רואים אנו חילוק כזה. גם אדם לא טוב עושה לפעמים מעשה חסד עם זולתו ומ"מ לא יאמר שום איש עליו שהוא איש טוב. מפני שבאמת עצמותו לא טוב הוא רק שפעולתו ומעשיו עתה טובים הם. ומתי קוראים לאיש איש טוב־אם באמת כל עצמותו נשתנה לטוב. כן הוא החילוק בין מי שכל מצותיו הם רק פעולת המצות או עצם המצות. ומי שמתבונן מה שעשה איך חתר תחת כסא הכבוד ואיך הוא נדון בכף הקלע. אז תשובתו תשובה אמיתית, שמשיג מחטא אהבה ויראה, לא יראה על עונש העתיד לבא רק העונש שמרגיש כבר. אשר יוכל עי"ז להתגבר על יצרו יותר מיראה מעונש העתיד. וא"כ גם מעת החטא דבר טוב מגיע לו. ואין זה חתירה תחת כסא הכבוד לקבלו בתשובה. וכמו שאמר ראובן הילד איננו ואני אנה אני בא במעשה בלהה. לא אמר מה אעשה במעשה בלהה רק ואנה אני בא, כי ראובן לא חטא ורק להורות תשובה כנודע מגמרא, ואיזה תשובה, אנה אני בא, וויא וועל איך אהין קומען. כל עולם ישליכני ממנו ולא יסבלני ואהיה נדון בכף הקלע גם בחיי. ונתוספה לו יראה ע"י שראה שהילד איננו, ולמה אינו בבור או חי או מת אם נשכוהו הנחשים, רק בטח כיון שהשבטים היה כל גופם גם נפש השליכתו כל עוה"ז ממנה ע"י שחטא בשבטים. וא"כ אנה אני בא מי יסבלני ואיפה יהי' מקומי. ואנו אומרים צדק ומשפט מכון כסאך וכו'. כי הגמרא דורשת על דוד המלך ע"ה שנאמר בו ויהי דוד עושה משפט וצדקה, שדן את הדין במשפט ואח"כ שלם מביתו (סנהדרין ו). לכן גם אצל הקב"ה שנאמר עליו צדק ומשפט, ג"כ הפשט הוא שדן במשפט, ואם ח"ו נתחייב מי מ"מ משלם מביתו ומוותר משלו. ואף שאמרו חז"ל כל האומר הקב"ה ותרן וכו’ (ב"ק נ) אבל זהו החילוק. אם הולך האיש בשרירות לבו ואומר שלום יהיה לי כי הקב"ה ותרן אז ח"ו יותרו מעוהי, משא"כ מי שלבו נשבר בקרבו ומצטער על חטאו ועל חלק כסא כבוד שנחסר לו, אז ד' משלם משלו. וזה צדק ומשפט מכון כסאך. מי שאין תשובתו בחי' תחת כסא כבוד, רק שמגעת עד כסא הכבוד כי נחסר התגלות כבודו ית', אז צדק ומשפט שמשלם מביתו. משא"כ להיפך.
4
ה׳והנה בין האמצעים שד' מגלה על ידיהם את כבודו ית' יש עוד אמצעי והוא ישועת ישראל, היש עוד התגלות אלקית כאז כשד' מושיע את ישראל, למה בא יתרו להתגייר אם לא ע"י ששמע קריאת ים סוף ומלחמת עמלק. לכן כשד' אומר לגלות אלקותו ית' ע"י ישועת ישראל הישועה הזאת גורמת שיבואו בנ"י לתשובה זו שלא יחסר כבוד שמים. לא של חתירה תחת כסא הכבוד רק של התשובה שמגעת עד כסא הכבוד. מפני שכן רצונו ית' שיתגלה עתה כבודו ית'.
5
ו׳ואנו מתפללים הושענא למענך אלקינו הושענא, כי כשתושיענו למענך שיתג' כבוד שמים. אז תהיה הישועה בשלמות גם ברוחניות כנ"ל. וכזה היתה תשועת ישראל בחנוכה. מסרת גבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים. הכל יען שהיו טמאים ביד טהור ורשעים ביד צדיקים וכו' וכיון שעשית הישועה למענך. מה היתה תכליתה. ולך עשית שם גדול וקדוש בעולמך. שנעשה קידוש השם והתגלות אלקית וגם לעמך ישראל עשית תשועה גדולה ופורקן וכו' שנינו נושענו, הושענא למענך אלקינו הושענא וק"ל.
6