דרך המלך, חגים, פסח ו׳Derekh HaMelekh, Holidays, Pesach 6
א׳שביעי של פסח
1
ב׳ויושע ד' ביום ההוא וכו' אז ישיר וכו',
2
ג׳כי איתא במדרש תנחומא תצוה עה"פ ויעבור ד' על פניו ויקרא. למד משה היאך ילמד סנגוריא על ישראל. א"ל אמרת זכות אבות זכור לאברהם וכו' ואילו לא היה להם זכות אבות הייתי מאבדן. אלא מכאן ולהבא הוי אומר ד' ד' קל רחום וחנון וכו' עכ"ל הק'. וצ"ל מה אילו לא היה זכות אבות שבשביל זה יאמר הי"ג מדות, הא יש להם זכות אבות.
3
ד׳ואפשר החילוק הוא לדורות הבאים, כי איתא בגמ' שבת נ"ה שישנן דעות שתמה זכות אבות מימות הושע בן בארי או מימי חזאל, לכן אמר לו ד' שיאמר הי"ג מדות שפועלים תמיד. והנה מרש"י ז"ל שם נראה שאף למ"ד תמה זכות אבות מ"מ ע"י תפלות וצעקות מזכירים זכות אבות, והתוס' מחלקים בין זכות לברית אבות. שאף למ"ד תמה זכות אבות מ"מ ברית אבות קיימת. וצ"ל החילוק בין זכות לברית, ואף שבפסוקים נאמר זכות וברית לענין אחד. מ"מ ע"כ לפי שיטת התוספות חילוק יש ביניהם. ואפשר שברית נאמר לענין שלא יכלה לגמרי ח"ו. וכמו שפרש"י בפ' נח על והקמותי את בריתי. ברית היה צריך על הפירות שלא ירקבו ויעפשו ולא יהרגוהו רשעים שבדור. והלשון זכות על תוספת טובה. כמו זכין לאדם שלא בפניו, וכמו הזכות יש לה קרן ויש לה פירות, קדושין מ'.
4
ה׳ומעתה אפשר שרש"י ותוס' לא פליגי. כי ברית שלא יכלה את ישראל ח"ו לא תמה. רק זכות על תוספת טובה תמה. וגם זה מעוררין ע"י צעקות ותפלות כפרש"י. ותלוי איך מתפללים. כי גם הירושה שיש בקרבנו מהאבות ישנה בבחי' ברית וזכות. בחי' ברית הוא באיש שאהבתו לד' טמונה ורק כשח"ו רוצים לכפותו לכפור בד' היינו לכלות ממנו לגמרי את חלקם אז נתעורר למסור נפשו והיא בחי' ברית, ויש באיש שאהבתו גלויה בתוספת אהבה ויראה והיא זכות אבות בו, לכן מי שתפלתו רק בבחי' ברית אהבה טמונה, אז מעורר רק ברית אבות, משא"כ מי שתפלתו באהבה גלויה והתלהבות זכות אבות, מעורר גם במרום בחי' זכות אבות.
5
ו׳אבל אנו מחפללין בסליחות זכור ברית אברהם וכו' והשב שבות אהלי יעקב והושיענו למען שמך. שאומרים רק ברית, ומתחילים בברית אבות ומסיימים למען שמך. כי לכאורה הגאולה צריכה להיות רק בזכות אבות שהיא תוספת, כי בברית לבד יכולים ח"ו להיות בגלות רק שלא יכלו אותנו ח"ו. אבל האם כל קיומינו הוא רק שנהיה אנשים, שישנם הרבה אנשים בעולם גם בלעדנו, ובאמת העיקר הוא שנהיה עם ד' ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וכו' א"כ גם בברית צריכים להגאל. כי להשאר בגלות בהסתר ובחילול כבוד שמים אין זה קיום ח"ו. וזה זכור ברית אבות, אף שלא הגענו לזכות אבות ומ"מ והשב שבות אהלי יעקב גם בברית כי והושיענו למען שמך, שכבודך לא יתחלל ונהיה עם ד' וזהו הקיום הפשוט שלנו, לכן גם בברית צריכים להגאל.
6
ז׳עוד אפשר מרמז המדרש, שאמר ד' אלא מכאן ולהבא הוי אומר ד' ד' וכו'. כי ד' אמר כך, ומ"מ גם זכות אבות אנו מזכירים. כי הוא ית' לעילא מכל שמהן ומכל העולמות ואף המלאכים שואלים איה מקום כבודו. והשייכות שיש לנו ישראל אליו ית' ועוד לאמר לפניו בחי' אתה, הוא ע"י שהשתלשל את כבודו לנו, וההשתלשלות היתה ותחת כי אהב את אבותיך ויבחר בזרעו אחריהם, והשתלשל אור קדושתו ית' בהמדות חסד גו"ת שגילו האבות ועבדו בהן את ד', לכן כל שייכות שלנו אלין ית' היא ע"י האבות, ואנו אומרים אלקינו, ומה שייכותנו אליו ית', אלקי אבותינו אלקי אברהם וכו'. אבל ההשתלשלות היא רק במצב שלנו שאנו בצימצום ואין לנו התקרבות אליו ית' בלתי בהשתלשלות של חסד גבורה תפארת, משא"כ הוא ית' שגם חושך לא יחשיך ממך, ואתה הוא עד שלא נברא העולם ואתה הוא משנברא העולם שאין צמצום ולא חילוק בין למעלה מהעולם לבין העולם, אז גם לולא זכות והשתלשלות האבות קרוב הוא אצלינו אף שאנו בצמצום, כי אין צמצום לפניו.
7
ח׳ובזה יכולים להבין מעט, זה שאמר ד' לא"א יכול יהא חותמין בכלן ת"ל והיה ברכה בך חותמין וכו', מה תוספת המעלה של חותמין מכפי שאומרים מקודם אלקי אברהם וכו'. אבל מקודם אומרים אלקינו היינו מצדנו, ושפיר צריכים לאמר אלקי אברהם וכו' יצחק וכו' יעקב, אבל מצדו ית' אין שייך זאת כנ"ל. משא"כ בברכה שאומרים ברוך אתה ד' ולא אומרים אלקינו, שהוא מצדו ית' ומ"מ אומרים מגן אברהם, זאת גדלות אברהם יותר והוא בחי' בך חותמין בחי' שימני כחותם על לבך וכו' שהחותם נראה גם במרום על לבך ועל זרועך כביכול. בך חותמין ולא בהם. כי מצדו ית' אין שייך השתלשלות, ורק בחי' אברהם לא של מדת וספירת חסד, רק של בחי' ראשית ההתעוררות להתגלות שכבר יש בה אהבה ומטבע הטוב להטיב כנודע שהוא טעם של בריאת העולם. שיהיא אהבה טרם שנתגלה במדת חסד ואהבה. בחי' אלה תולדות השמים והארץ בהבראם אותיות אברהם. לא התגלות במדה ולא מסטרא דילן. רק בחי' ברוך אתה, אתה דייקא מגן אברהם, יודעים שיש שם אהבה, ואין יודעים איך ולא מדה וציור כלל. וזה שד' אמר מצדו ית' שאף בלא זכות אבות יכולים להזכיר י"ג מדות, ואנחנו מצדנו מזכירים גם את זכות אבות וגם לזכות לי"ג מדות צריכים זכות אבות, שהיא כל שייכותנו אליו ית'.
8
ט׳והנה בספרי כ"ק אא"מ זצוקלל"ה איתא, למה הוצרכו לקרי"ס והלא היה יכול הוא ית' לעשות שילכו במים ולא יטבעו. ולהנ"ל באם היתה הישועה מסטרא דיליה ית' לבד. שאין עולם ולא הסתר וטבע מחלקים. כי אז היתה הישועה באופן זה. אבל כיון שאמר ד' למש"ר מה תצעק אלי מסטרא דיליה ומהתקרבותי להם כי כדאי זכות אבות ואמונה. והאבות הוא בחי' סטרא דילן בחי' השתלשלות, לכן היה בחי' קי"ס שלא יהיה מים. והנה אילו היה בחי' למעלה מההשתלשלות כי אז לא היה בזמן ולא נתעורר בכל שנה ביום הזה, אבל ויושע ד' ביום ההוא. דייקא ביום. שנמשך ביום וזמן. לכן אז ישיר וכו' לשון עתיד שתהיה הישועה תמיד לישראל.
9
